מהי הצלחה? מבט מהאקדמיה ועולם העסקים

ד"ר חסון שלום
רב, ראשית, נהנית מאוד למקרא תשובותיך לפונים בפורום. ישר כוח!ולענייני - אני פונה אליך בתקווה שתצליח להאיר את עיניי. על מנת שייקל עליך לענות על שאלתי הספציפית - אביא מידע תמציתי על עצמי, שסבורני כי הוא רלוונטי למתן תשובתך.מאז ומתמיד, בלטתי, בכל חוג חברתי או סביבה חברתית בה שהיתי (בין בלימודים, בעבודה, בחברה) בכישוריי הלשוניים, בלשוני הרהוטה,הלעיתים משתלחת בפניני-לשון ובתרתי-משמע, בכושר הביטוי הגבוה בכתב ובעל-פה ובשנינות אין קץ!(צר לי על הסופרלטיביים העצמיים - דומני כי לא היה מנוס מהם לאור שאלתי שתובא בהמשך).אני מוצאת עצמי בשיא חיוניותי כאשר אני מצויה בסביבת אנשים בעלי כישורים דומים. לדאבוני, מצאתי כי אני נוטה להעריך כושרו האינטלקטואלי של אדם על פי תכונות ויכולות כמתואר,אשר אנכי נתברכתי בהם,וכי אנשים שאינם שנונים , חדי לשון ומחשבה נתפסים בעיני כ- "לא חכמים במיוחד".עוד נתחוור לי, כי התכונה הבסיסית המושכת אותי יותר מכל בגבר (מבחינת זוגיות רומנטית) הינה כושרו האינטלקטואלי. (אציין, כי כיום אני חיה עם בן זוג שאוהב אותי אהבה עזה, אנו עומדים להיות הורים - שנינו בסוף שנות השלושים... - ואולם אני מעריכה את כישוריו האינטלקטואליים כנופלים בהרבה מאלה שלי, וברור לי כי הייתי חשה כלפיו רגשות עזים יותר ומשיכה גדולה יותר אם היה נושא אף הוא תכונות כנ"ל. ברצוני להדגיש כי בן זוגי מסור, אוהב, טוב לב, רגשן ומתחשב ואולם בכל פעם מחדש אני מוצאת כי התכונה הכי מושכת מבחינתי היא יכולת אינטלקטואלית.אני פונה אליך בשאלה - מהן הסיבות האפשריות להיותי כזו? מדוע אני מייחסת חשיבות כה עצומה דווקא לתכונה זו של כישורים אינטלקטואליים?אדגיש - הדבר אינו קשור כלל ועיקר לסביבה החברתית בה גדלתי או בה אני מתפקדת כיום. איני מושפעת מאיש, ולא חשוב לי מה יאמרו בסביבתי על חבריי ו/או בני זוגי, לעניין זה.אציין כי דווקא בסביבתי נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לתכונות בהן נתברך בן זוגי למשל, מאשר לכשרים אינטלקטואליים כאלה ואחרים.הבנתי כי בעיסוקך בפסיכולוגיה אבולוציונית אתה חוקר גם "מדוע אנו כאלה, ו"מדוע חשוב לפלוני כך וכך ולאלמוני לא"?אודה אם תאיר את עיניי.

תוהה יקרה,
כמי שמגיע מהאקדמיה, וחי בה זמן רב וראה את סולם הערכים שלה, ואחר-כך הגיע לדיאלוג עם העולם העיסקי, אני יכול להבין בקלות על מה את מדברת. ואנסה להסביר:הצלחה נמדדת בקרטוריונים שונים. אפשר למדוד טיפוס בסולם הההצלחה בכסף, ואפשר למדוד טיפוס בסולם ההצלחה בעזרת הישגים אקדמאיים ויוקרה אינטלקטואלית ומאמרים. אקדמאים, שיכולת הפרנסה שלהם מוגבלת, ולא יהיו עשירים כפי שאנשי עסקים יכולים להיות (גם אם רבים מהם לא מגיעים לזה), רואים בסולם האינטלקטואלי, בהשגים בהזמנות לכנסים, בכתיבת מאמרים ובכספים שהם מקבלים לצרכי מחקר את מקדם ההצלחה העיקרי. לו היו מגדירים כסף כגורם הצלחה עיקרי, היו בהכרח מגדירים עצמם כבלתי מוצלחים.לעומת זאת, אנשי עסקים יגדירו "הצלחה" לפי כמות הכסף שהם משיגים. כי רק בקנה המידה הזה הם יוכלו "להצליח" יותר, למשל, ממרצים באקדמיה. לו היו מגדירים תארים אקדמאיים כהצלחה, הרי בהכרח היו מגדירים עצמם כמצליחים פחות.זה פחות או יותר גם מה שאת עושה. דרך הגדרת הקרטוריון שלך, של הכושר האינטלקטואלי והמילולי שלך, את מצליחה להגיד את עצמך כמצליחה, וטוב לך עם ההגדרה הזו. אם תגדירי הצלחה במונחים אחרים, למשל לפי מידת טוב הלב וההתחשבות, את לא בטוחה שתרגישי שאת מצליחה. יכול להיות שגם החברים שלך מחשיבים את היכולת המילולית כמדד של הצלחה, כי הם באים מרקע דומה. וברור שהמדדים שלפיהם החברים שלך רואים הצלחה וכשלון הם הכושר הרטורי, הלשוני והאינטלקטואלי.במילים אחרות, יכול להיות שכל מה שאנחנו עושים הכי טוב הוא להשיג הצלחות בקרטוריון שבו אנחנו הכי טובים, ומורידים בערכם של קרטוריונים אחרים, כי זו דרך טובה לשמור על האינטרסים וכל הסטאטס שלנו.