מגורים משותפים: בעיה עתידית ורגשות

שלום,
אני בת 29 ובן זוגי בן 27, אומנם אנחנו יוצאים רק 4 חודשים אבל היחסים בנינו נורא אינטנסיביים ומהירים , הכרתי את בני משפחתו ממש מהר ויש דיבורים על מעבר דירה יחד עוד כחצי שנה ובע״ה גם חתונה בהמשך .
היחסים בנינו ברוך ה׳ טובים , אנחנו מסתדרים טוב ויש בנינו הרבה דברים משותפים .
אך הבעיה שהוא הצהיר כבר מראש שהוא לא מתכנן שהכלבה שלי תעבור איתנו למגורים המשותפים בהמשך מתוך זה שזה הזמן שלנו לראות איך אנחנו מסתדרים ביחד בבית אחד והיא תהיה נטל עבורנו .. אמרתי לו שאני מוכנה שנשכור יחידה עם גינה או מרפסת ושתהיה שם אבל לא מוכנה לוותר עליה .
אני יודעת שהויכוח עוד מוקדם ויש לנו עוד זמן עד שבכלל נעבור אבל הוא עומד על דעתו ואני פוחדת שזה ימנע ממנו מלקדם את הקשר במעבר דירה בהמשך ,
וגם מכעיס אותי שהוא לא מוותר ומוכן להתפשר על העיניין הזה כי הוא בעצמו מגדל כלב בבית הוריו.. הוא טוען שזה שונה כי זה הכלב של הבית וזאת הכלבה שאני אימצתי והיא שלי.
אני לא יודעת מה לעשות כי הדבר הכי נוראי מבחינתי זה לנטוש כלב, אבל אני גם לא רוצה לאבד מערכת יחסים טובה . איך אפשרי לשנות את דעתו?

שני יקרה,
יש לכם עוד חצי שנה עד למעבר למגורים ביחד, כך שבינתיים זו רק בעיה עתידית. אלא שהיא גם מסמלת משהו, שהוא משהו שאתם לא מסכימים עליו ומתקשים להתפשר עליו. ואולי אפילו באופן יותר ממוקד, זה משהו שיש לו ערך רגשי חזק מאד כלפיו, והוא עומד על שלו ולא מוכן להתפשר עליו.כאן, באמת יתכן ונכנס גם אלמנט רגשי שלו, שאולי לא נאמר מספיק ביניכם. כלומר, העובדה שהוא חי בבית עם כלב (אני מבין שהוא גר אצל הוריו, והכלב הוא כלב המשפחה שלו), לא אומרת בהכרח שהוא אוהב כלבים. יתכן שיש לו חלום שכאשר הוא יעזוב את בית הוריו, הוא יגור בבית ללא כלבים. יתכן גם שגם אם הוא אוהב כלבים, יש לו דחייה מהכלבה שלך, כי היא לא "הטיפוס" שלו. הרי גם זה אפשרי, כי כלבים שונים כל כך זה מזה. כך שהאפשרות קיימת שהוא חושש שעם הכלבה שלך הוא לא ירגיש תחושת בית במגורים המשותפים, וזה עלול להשפיע על הסיכויים שלכם לחיים משותפים, ויתכן שיש צדק בדבריו.מה שאני מנסה לומר לך הוא שאולי זה לא יותר ממאבק כוחות ביניכם, ואטימות רגשית שלו, שאת מתקוממת נגדה ובצדק, אבל גם יתכן שיש בהתנגדות שלו יותר מזה. לכן, אולי, יתכן שאת צריכה להכיר אותו טוב יותר כדי להבין מה באמת מניע אותו, ואולי גם להמר על האפשרות שתצליחו איכשהו להגיע לפשרה או לפתרון כלשהו כך שתוכלו לעבור את המשוכה הזו בעוד כמה חודשים. ככל שתכירו טוב יותר, ועם פחות קונפליקטים. שאומר שגם אם זו בעיה שנשארת פתוחה, להצליח להניח לה בינתיים, מבלי לריב עליה וגם מבלי לשמור טינה – ואני יודע שזה קשה, כי זה משהו מאיים שנותר באויר, אבל בינתיים – גם לחשוב על פתרונות אפשריים, או על ויתורים אפשריים, שלא יזיקו לקשר שלכם בעתיד, כי ככל שהקשר ביניכם יהיה טוב יותר, כך יהיה חשוב לכם יותר לא לוותר עליו.