מגורים משותפים: מלכודת בזוגיות

שלום
אני בת 25 ובן זוגי נושק ל30, אנחנו כבר יותר מארבע שנים יחד ומאוד אוהבים ויש בינינו תקשורת טובה, אך עדיין לא חיים תחת קורת גג אחת. אנחנו מאוד אוהבים ויש בינינו תקשורת טובה. כבר בשנה הראשונה לקשר דיברנו על מגורים משותפים אך אני הייתי סטודנטית בלימודים אינטנסיביים שלא הותירו לי זמן לפרנסה והוא עבד ,אך משכורותו לא הייתה מספיקה לחיים משותפים, כך שמראש ביטלנו את הרעיון. במשך הזמן הוא גם נהיה סטודנט במקצוע אינטנסיבי אף יותר כך ששנינו נותרנו " ללא תקציב" לחשוב בכלל על מגורים משותפים. במשך כל השנים הללו אני הייתי מתארחת אצלו בבית הוריו, ובשנה האחרונה הגעתי למצב שאני מרגישה חנוקה מאוד בביתו וכל הדיבורים על כך שהוא יחלוק איתי את הנטל ויבוא גם הוא לישון אצלי , בבית הוריי עלו בתוהו כל פעם בתירוץ אחר: מביישנות , מחוסר נוחות שלו וכו'. כיום אני עומדת במצב שאני לא מסוגלת להיות אצלו יותר ומרגישה שחיי מתנהלים על פי תכתיבים של הוריו ושהוא מצידו תלוי בהם. כעת סיימתי את לימודיי ואתחיל לעבוד לפרנסתי ולו יש עדיין 3 שנים לסיום לימודיו. דיברתי איתו על כך שיעבוד במשרה חלקית ואני אעבוד במשרה מלאה וכך אולי נוכל לקדם את הקשר שלנו אך הוא מצידו דוחה את הרעיון בתוענה שהלימודים לא מותירים לו זמן לעבוד. אני יודעת שבכיתתו יש אנשים שגרים ביחד עם בני זוגם, עובדים ונישאים., כך שיש לי חשד שהוא לא רוצה לקדם בכלל את הקשר ונוח לו בבית הוריו וזה גורם לי לתסכול עמוק והגעתי למצב שאני מתחילה להיות מדוכאת מכך שאני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד ומצד שני אני מרגישה אומללה וחנוקה בבית הוריו. מה עליי לעשות ?

דודה יקרה,
המילכוד הוא בכך שככל שאת פחות מרוצה ויותר מתלוננת, כך הוא, אולי, ירגיש פחות בטוח בקשר שלכם, וישתמש בכך כתרוץ, לפחות בעיני עצמו, להישאר אצל הוריו. וגם - זה יותר קל ופחות מאמץ, כי לעבוד ולקחת אחריות על זוגיות במקביל ללימודים זה קשה, ואולי גם הוא מרגיש שזה עלול לסכן את ההצלחה שלו. כל זה מלמד אותך משהו עליו, ואין ספק שזה גם מתסכל וגם מאכזב. והשאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא שאלה לא פשוטה - האם לחכות עוד שלוש שנים עד שיסיים את לימודיו (או עד שיחליט שהוא רוצה להיות עצמאי יותר, מה שיבוא קודם), ועד אז להיות הכי שמחה בזוגיות שאפשר כדי לקדם את האפשרות הזו, או לא. ממילא, כמו שזה נראה, הוא גם יהסס להתחתן לפני כן, בשל המחויבות. הרבה תלוי בך וביכולת שלך להתמודד עם המשפחה שלו, והרבה תלוי ביכולת ובכוח שלך לשכנע אותו אחרת, בין אם להגיע להורייך מדי פעם, ובין אם לגור ביחד - ונסיונות שכנוע חזקים מדי הם סיכון, כי הזוגית עלולה להיות שמחה פחות. פעלי לפי האינטואיציה שלך, ואם את יכולה עם קצת פחות חרדות וכעסים, נסי, וראי לאן זה לוקח אותך.