מאבקי כוח בנישואין: על מה את נלחמת?
ציפורה
יחסים עם משפחתו
⌄
אנו זוג בשנות ה-40 המאוחרות. נשואים21 שנים.אחות של בעלי מתקשרת אליו אחת לשבוע ומדברת איתו על דברים שוליים. דברים מהותיים באמת היא לא מספרת אלא רק אחרי שנסגרו באופן טוטאלי (למשל היא לא תספר שהבנות שלה בהריון אלא רק אחרי שהיתה לידה. כמו כן כשילדיה מתארסים היא לא מספרת כלום עד אחרי שהארוסים בוצעו בפועל.בעבר היתה שיחת הבהרה ביני לבינה. אמרתי לה שהעובדה שהיא מספרת את הדברים בדיעבד מעליבה אותי ,לא יתכן שתשוחח איתנו אחת לשבוע ונדע שביתה בהריון רק לאחר הלידה, או שביתה תתארס ונדע על כך רק לאחר האירוסין.ציינתי שאם כך הם פני הדברים לא נראה לי הגיוני שתמשיך להתקשר אלינו אחת לשבוע (תדירות הקשר צריכה לשקף את מהות הקשר).למרות שיחת ההבהרה הזו גיסתי ממשיכה בשלה, וממשיכה להתקשר אחת לשבוע.למרות שבעלי מסכים עקרונית שאחותו לא מתנהגת כלפינו בצורה סבירה, הוא אף פעם לא אמר לה זאת ,ויצר מצב שכאילו הוויכוח הוא רק ביני לבינה ומבחינתו המצב בסדר.אני דורשת מבעלי להתאים את הקשר לגבולות האמיתיים שלו ע"פ צורת התנהגותה (דהיינו שיחה אחת לחודש/חודשיים או בקרות ארוע).הוא טוען שאין לי זכות לכפות עליו את דעתי. נושא זה גורם למריבות ביננו ומשבש את הזוגיות שלנו. האם אני צודקת בדרישתי?.
ד"ר אורן חסון
על מה את נלחמת באמת?
⌄
ציפורה יקרה,
אני מבין שאתם גרים רחוק, אחרת בודאי שהיית רואה את בתה בהריון, ולא יודעת על כך רק בדיעבד. מכאן, שבשל המרחק, היא בוחרת לספר לכם רק על הדברים הגדולים באמת, ולא על אלו שבהתהוות. הפגיעה שלך היא בחירה שלך. ממילא אינכם קרובים במיוחד. מה תרוויחי או תפסידי משיחה של פעם בחודש במקום פעם בשבוע? אגו? האם זה חשוב לך עד כדי שתשבשי את הזוגיות שלך? ושימי לב לבחירת המילים שלי, "תשבשי". כי זו בחירה שלך.חשבי היטב מה באמת מפריע לך להניח לזה ולהתעלם. זו לא גיסתך. אולי זה משהו מקשרי העבר איתה, או מאבקי כוח עם בן זוגך, שאת משתמשת במשהו שלכאורה מביע על "אי צדק" מסויים בצד שלו של המשפחה כדי להרוויח נקודות. ולכן, כנראה שאת נאבקת על הדבר הלא נכון. מה באמת קורה ביניכם שאת בוחרת דווקא את הזירה הזו, לאחר 21 שנות נישואים, כדי להילחם בה? האם זה משום שאת לא מקבלת ממנו את ההערכה וההקשבה שאת חושבת שאת ראויה להם? מהי הזירה האמיתית של הדברים שאותם את חוששת לומר, וחוששת להביע, והיא זו שמפריעה לך באמת? לולא היתה כזו, היית מניחה לעניין הזה מזמן כמשהו שהוא חסר חשיבות, כפי שהוא.