מאבק כוח בזוגיות: מתי לוותר?

שלום
ם לד"ר אורן.אני נשואה + 4 ילדים די קטנים. רציתי לשאול מה לעשות במצב שאני מרגישה שמוטל עלי יותר מדי עומס של טיפול בילדים ובבית מלבד העובדה שאני עובדת מחוץ לבית. למרות שאני נשואה כבר 15 שנה והיינו הרבה ביעוץ זוגי, המצב בינינו הוא כזה שבעלי עוזר בבית ועם הילדים באופן מאד מותנה: מתי שיש לו מצב רוח הוא עוזר הרבה ומתי שלא- בכלל לא. בעניין של מנוחה: אף פעם לא הייתי יכולה ללכת לנוח אפילו בשבת, כי הוא תמיד זה שנח ואני נשארת עם הילדים. יש המון שבתות שאני נאלצת לצאת לבד עם הילדים.העזרה שאני מקבלת ממנו תלויה בכך שאין בדיוק באותו יום משחק ספורט בטלביזיה לדוגמא או משהו אחר, ושלא הרגזתי אותו באותו יום. קראתי המון עצות שלך לכותבים אחרים, והבנתי שאתה ממליץ לתת הרבה חיזוקים חיוביים לבן הזוג כאשר הוא עוזר ולא להחמיץ פנים כאשר הוא לא. תסלח לי, אבל למה רק לגברים מותר להחליט מתי הם עוזרים ומתי מתאים להם "לזרוק" את הכל על האישה? למה אני לא יכולה לעשות זאת אף פעם? ולמה לי אף פעם לא אומרים תודה על מה שאני עושה?האם בגלל שיש לו יחסים טובים עם הילדים אני אמורה לוותר על ההתחשבות בי?אני מרגישה סחוטה לגמרי והכל כל כך גדול עלי שפשוט אין לי זמן לנשום .תודה

חסרת מנוחה יקרה,
לגברים מותר להחליט מתי עם עוזרים ומתי הם זורקים את הכל על האשה, כאשר הם מרגישים שהם יכולים. יש גברים שמרגישים שאינם יכולים לעשות זאת כאשר הם חזקים בנפשם ומוכנים להשקיע כאשר הם חושבים שהם צריכים לקחת אחריות, או כאשר האשה שלהם חזקה ולא מאפשרת להם לעשות את זה. את לא אמורה לוותר לו בגלל היחסים הטובים שיש לו עם הילדים, אבל את מוותרת לו בכל זאת כי אכפת לך יותר, וכי את היא זו שלוקחת את האחריות על הבית והילדים, וכי הוא יודע זאת ומנצל זאת. לו היית מפסיקה לקחת אחריות, או שהוא היה נאלץ לקחת אחריות במקומך, או שהוא היה נאבק איתך והייתם נשארים ללא מי שייקח אחריות – דבר שהוא כמובן לא מוצלח, בעיקר לילדים. זה "משחק" של משא ומתן, שיכול לעבוד רק אם מוכנים לקחת סיכונים, אלא שכאשר מי שעלולים לסבול מזה הם הילדים, לא פלא שאת מוותרת.לא תמיד נכון להתמודד עם בן או בת זוג בדרך של חיזוקים חיוביים. ישנם מצבים שבהם יש לאיים ולתת אולטימטומים, אלא שזה נשק בעל עוצמה, ויש לאיים רק כאשר באמת מוכנים לממש את האיום ממילא אם שום דבר לא משתנה, וכאשר מוכנים גם לקחת את הסיכון הכרוך בהסלמה, אם תהיה. ורק כתוספת, אחד הדברים הקשים יותר במדיניות זוגית כזו הוא להמשיך ולהיות עקבי מעימות אחד לעימות הבא, משום שלצד השני יש נטייה לא פעם להפעיל לחץ כדי לגרום לסחיפה בסטאטוס קוו החדש.במקרה שלך, נדמה לי שהוא משחק איתך משחקי כוח כדי "לאלף" אותך: שלא תרגיזי אותו, וכדי לקבל את מנות המנוחה והשקט שהוא מעוניין בהם. ברור שאין ביניכם דיבור ראוי, שכן לו היה כזה, היית מסוגלת לבקש "תמורה" עבור שקט שאת נותנת לו כשהוא צופה בספורט, כלומר – קצת חופש משלך, שלא תרגישי סחוטה ולחוצה כל כך. והרי זה מה שאת צריכה – קצת פסקי זמן מפעם לפעם, כדי לנשום.