לשים גבולות בזוגיות: איך לעשות זאת נכון

אני נשואה 3 שניםאוהבת את בעלי למרות שלפעמים הוא קצת קשה ורגזן.העניין הוא שבמקום להעמיד אותו במקומו ולגרום לו להבין שאני לא מוכנה להיות שק חבטות שלו למצבי הרוח המשתנים ולפרצופים שלו, אני תמיד בסוף מתחנפת אליו ומנסה להשלים איתו אפילו שלא אני התחלתי אני מבקשת סליחה שלפעמים אין כל סיבה שאני אבקש אותה.כל פעם שמתגלעים בינינו חילוקי דיעות וויכוחים אני אומרת לעצמי שהפעם אני לא אוותר ואני לא אהיה זו שיוזמת את ההשלמה ובסוף אני שוב זו שנשברת לפניו (הוא מסוגל להיות מרוגז וכועס ולא לדבר איתי במשך ימים ואני פשוט לא מסוגלת לישון ולתפקד ביום יום בגלל זה - ונראה לי שהוא מודע לכך).נראה לי שהבעיה טמונה בי כי החבר הקודם שהיה לי לפני בעלי היינו לפני חתונה - ובעקבות ויכוח שבו אני לא ויתרתי ולא ניסתי להשלים - נפרדנו וביטלנו את החתונה. היום בדיעבד אני שמחה שכך כי את בעלי הכרתי שנה לאחר מכן ואותו אני אוהבת באמת. אבל נראה לי שזה קצת עירער לי את הביטחון גם בקשר הנוכחי ואני פוחדת שבעקבות איזה ריב שטותי הוא פשוט יעזוב אותי (אני אם לילדה בת שנתיים).בקיצור נראה לי שהדרך בה אני מתחנפת אליו ובמידה מסוימת מורידה מערכי בויכוחים שבנינו משחקת לרעתי - והיא תמונה בעברי.אני ממש חסרת אונים ולא רוצה להמשיך ככה כי זה ממש משבש את חיי בתקופות בהם אנו מתווכחים ורבים ואחר כך אני מרגישה אפס מאופס - כאילו לא שווה כלום כי עובדה ששוב נשברתי והתחנפתי אליו.מה לעשות ? איך להתגבר על כך ??לצערי אין לי היכולת ללכת לטיפול זוגי בשלב זה מבחינה כלכלית - אני מקווה שבעתיד המצב ישתפר ואז אעשה זאת.אודה מאוד אם תוכל לעזור לי.שגית

שגית יקרה,
את צריכה ללמוד לשים לו גבולות, אבל באופן שיהיה פחות פוגע, כדי שיהיה לו קל יותר לקבל. אחת הדרכים היעילות לעשות זאת היא להראות שנפגעת (פעמים רבות מיידית), מבלי לדרוש משהו, או להראות שנפגעת ולנתק מגע (לפעמים כך, ולפעמים כך). וגם את זה, כשזה קורה, להראות פעם אחת, ולהרפות, במקום להישאר עם ברוגז ארוך.זה בסדר מדי פעם להשלים כשלא התחלת, כדי שילמד שאת לא קטנונית, ושאת יודעת להיות נדיבה. אבל את צריכה ליצור איזון נכון בין מקרים כאלה למקרים כאלה, שיידע שאת לא שק חבטות, אלא שיש לך כבוד והערכה עצמית.