למצוא גשר: פתרון למחלוקות בזוגיות

שלום רב,
אני בת 26 וחבר שלי בן 28. אנחנו מכירים הרבה שנים אך בזוגיות שנתיים. אני רוצה לקדם את הקשר לחתונה. יש לנו בעיות שלדעתי נוצרות מזה שאנחנו חופרים יותר מדי בקשר ומנתחים אותו במקום לזרום ולקדם. הוא מצידו חושש מחתונה. הוא טוען שהוא רואה אותי בעתיד שלו אך לא יודע אם הוא רוצה להתחתן ובטוח שלא עכשו. זה מעיק עלי ואין לי את הביטחון שאני צריכה בקשר, אני מרגישה שכל ויכוח או ריב אנחנו מתחילים לחשוב שאולי זה לא זה. מה לעשות? להציב אולטימטום/ להיפרד? ברור לי שאם אני אניח לזה זה לא יקרה לעולם.אשמח לעצתך...

לי יקרה,
יכול להיות שאתם "מנתחים" ו"חופרים" כי אינכם מסכימים באשר למשהו בסיסי, ומנסים לשכנע זה את זה בצדקתכם?את אומרת שברור לך שאם תניחי לזה, זה לא יקרה לעולם. לו היית באמת מאמינה לזה, כבר לא היית שם. יש בך עדיין תקווה שהוא ישנה את דעתו. אני לא מכיר את הנימוקים שלו כדי להבין אם הוא באמת חושב כך, ואם הוא לחוץ כלכלית ורוצה להיות מבוסס קודם לפני החלטה כזו, או שיש לו סיבות אחרות – אידיאולוגיות או רגשיות. אבל את צריכה לעשות את מה שאת עושה – להעריך עד כמה הקשר שלכם בטוח או לא. ואם וכאשר תהיי משוכנעת שהוא לא ירצה להתחתן איתך, ואם וכאשר תהיי משוכנעת שאת לא מסתפקת בתחליפים שהוא כן מציע לך, אז כנראה שלא תישארי איתו. בינתיים, את לא משוכנעת. ואת צריכה אותו אמפתי יותר, מבין יותר את הצרכים שלך, אולי גם כואב אותם, והוא צריך אותך מבינה את סיבותיו – ורק אז תוכלו למצוא גשר.אולטימטום הוא טוב רק כ"נשק יום הדין" שמשתמשים בו כאשר את משוכנעת ששום דבר אחר לא יעזור, וכאשר את בטוחה שאם הדברים לא ילכו כפי את רוצה, את באמת מוכנה לפרידה. יש באולטימטום כזה של "הכל או לא כלום" סיכון רב, וחלקו נובע גם מכך שהוא יכול לגרור התעקשות שכל עניינה הוא להגן על האגו, ופרידה בגללה ולא משום שהוא באמת רוצה להיפרד.