למה מפחדים להיפרד?

אני בת 50 גרושה אם לשני נערים.בזוגיות מזה כשנה וחצי עם גבר שמבוגר ממני ב-8 שנים. גרוש.מזה כשנה אנו חיים ביחד.אבל אני לא שלמה עם הקשר והוא מודע לכך.הפלוסים - גבר חיובי ,אחראי,יציב,חכם,טוב לב.מינוסים - אני לא חשה תשוקה כלפיו.אני כלל לא חשה בזוגיות איתו אלא כמו עם אח בוגר.הוא גם לא חוסך הערותיו ו" חינוכו" ממני. אני כל הזמן בביקורת.אני אוהבת לצאת לבלות והוא לא.אני אוהבת לנסוע לחו"ל והוא לא.אני אוהבת לארח ולהתארח אך הוא לא.הוא יותר רציני אני יותר קלילה.וספונטנית.הוא לא נראה טוב אני בצניעות - נאה מאוד.מצבי הכלכלי טוב בהרבה משלו.אני מרגישה לכודה.פחד מהעתיד ומהרצון לא להיות לבד. אני חוששת שלא אכיר מישהו שיתאים לי.אני למודת אכזבות.אבל בעצם בכנות הוא לא ממש מתאים לי בתור בן זוג. אני לא מאושרת ולא פורחת. אני אולי רגועה במובן שלידי משהו שעוזר לי גם עם הילדים וזה לא מעט. השאלה אם זה מספיק להחזיק זוגיות יציבה לאורך זמן. אני חשה שאולי אני מפספסת משהו. אולי זו פנטזיה?ומצד שני אני רוצה לבלות ולשמוח וזה לא ממש קורה איתו.אנא מבקשת עצה.

דליה יקרה,
השאלה היא לא אם מגיע לך יותר, ולא אם את יכולה לפרוח יותר ולהיות מאושרת יותר בזוגיות אחרת, אלא מדוע את פוחדת לנסות. את עצמאית כלכלית, ואנחנו נמצאים בשלב חברתי ותרבותי שבו יש לנשים בגילך שפע של אפשרויות בילוי, וחרות תרבותית וחברתית שמעולם לא היתה. שאלי את עצמך אם לא עדיף לך להיות ללא זוגיות בשלב הזה של חייך, מאשר בזוגיות הזו. אם את יכולה לקיים "לא זוגיות" שמחה, ועם בילויים עם חברות וחברים ועם דייטים ויציאות ואת יותר בסדר עם זה למרות החסך בזוגיות יציבה, תני ללבד שלך להוליך אותך, ומשם, אם תמצאי זוגיות זו תהיה רק זוגיות שתהיה טובה יותר מהלבד שלך, שגם הוא לא רע. אם הלבד שלך הוא לא קל, אולי זה מה שמחזיק אותך בזוגיות לא מוצלחת ולא מתאימה לך. האם הדרך הנכונה היא ללמוד לסדר לך "לבד" טוב יותר, כזה שלא תפחדי ממנו? – כנראה, בין היתר.ואם את מתקשה בזה, לכי ליעוץ פרטני, למדי לאסוף את הכוחות שלך, למקד אותם במקומות הנכונים, כך שלא תצטרכי להיות במקום שאינו טוב לך. ואולי תלמדי שכרגע נכון לך יותר לשאול "פני לאן" ולא "פנינו לאן".