ללמוד לא להרוס יחסים

שלום.
אני בת 20.החבר האחרון והיחיד שהיה לי בחיים, היה לפני שלוש שנים.הוא הגיע בתקופה מאוד מבלבלת בחיי, סוג של "הציל" אותי שבדיוק עמדתי להרוס את התמימות שלי.הוא ידע שחברות שלי (של אז) קלקלו אותי והסיתו אותי לדרך רעה (כמו לשכב עם גברים ) וכאלה, ולמרות הכל הוא היחיד שבאמת ראה כמה אני יפה מבפנים וטובה וזה רק תקופה.מאז זה נגמר.עברו שלוש שנים, ועדיין לא מצאתי אהבה חדשה.רק לאחרונה, שבאמת הייתי נחושה בדעתי להתחיל קשר רציני (הרגשתי שמשהו השתנה מבפנים), הגיע מישהו חדשזה התחיל ממש טוב, הייתי בטוחה שסוף סוף המזל שלי השתנה ומצאתי מישהו רציני.אבל גם זה נהרס, והרוב בגללי.ואז הבנתי, יש לי בעיהאני לא יודעת בדיוק מה אני עושה לא בסדר, אבל זה בא ממניקשה לי להיפתח לגברים, קשה לי להיות "החברה" המושלמתאני יודעת שזה משהו שנבוע בתוכי וזה לא ישתנה במהרה.גם אם אני ימצא אהבה גדולה עכשיו, גם זה ייהרס.השאלה שלי היא האם כדי בכלל להיכנס לקשר כלשהוא כאשר אני יודעת שאני הורסת כל הזמן?אבל מתי יהיה הזמן המתאים? אולי אני יישאר תמיד כזאת?

מעיין יקרה,
אם את חושבת שאת באמת הורסת יחסים, נשמע לי הגיוני יותר מהאפשרות לוותר על קשרים, זה להחליט ללמוד לא להרוס. בדרכך, כרגע, את אומרת: "זו אני, ותמיד אהרוס", במקום לומר לעצמך: "יש לך בעיה מסויימת חמודה, אז קחי אחריות וטפלי בה, כי זה מה שייתן לך צ'אנס לחיים טובים יותר." ואז, אחר-כך, לומר לעצמך: "ואם כך, השלב המיידי הבא צריך להיות חיפוש דרכים לטפל בזה", ולצאת לעבודה. מה את אומרת?ויכול להיות שכאשר תלכי לטפל בזה גם תגלי דברים חדשים, כמו למשל שאולי את לא כל כך הורסת כמו שאת חושבת, אלא שאת בעיקר לא בטוחה שאת יכולה, ולכן לא מעזה לנסות. וגם זו אפשרות.