ליז: עידוד לטווח רחוק

ברצוני לציין שאני טיפוס, מן פרא אדם כזה אני פועלת מצד אחד שכלית ומחושבת מאודמצד שני עושה דברים אידיוטים אני אוהבת מסיבות ובילויים ולהיות ביצ'ית ומתנשאתוכגודל הסיכון גדלה הרגשה שאני כל יכולה. הוכחתי זאת לעצמי עשרות פעמיםיש לי שבע שבתות בשבוע ואין לי דעה מגובשת אחת. לכן הבגידה לעתים נראית רעיוןממש נחמד. ואני תופסת את עצמי הולכת לכיוון משרדו של התמהוני, וחוזר בועטת בעצמילמשרד אני ממש משתדלת להתנהג נורמלי אך זה נראה לי בטבע שלי.מה לעשות????????

ליז יקרה,
אם את רוצה נזיפה על זה שאת הורסת לעצמך, אני מוכן לעשות את זה, אבל נדמה לי שמה שאת צריכה זה בעיקר עידוד ללמוד לחשוב על הצרכים שלך לטווח הרחוק, במקום להסתפק בסיפוק צרכים מיידיים (רגשיים). זה בסדר לשלח את הדמיון חופשי, אבל בתנאי שאת יודעת לרסן אותו בזמן המתאים, לפני שתשלמי את המחיר על טעויות. בדקי עם עצמך אם את יודעת ללמוד, במודע, להבחין בין זה לזה, ולעצור עוד לפני שמסוכן. למדי את עצמך, במודע, לעשות זאת טוב יותר. אם תצליחי, יכול להיות שזה יהיה הדבר הטוב ביותר עבורך שלמדת בחייך.