לחצים ביחסים: טריגר לבעיות?

היי ד"ר אורן,אמנם אני בת 22 ועדיין לא נשואה, אך חווה בימים אלו משבר זוגי ומרגישה צורך בייעוץ כי הקשר הנוכחי באמת שונה מהרבה קשרים בעבר, וכן ראינו עתיד משותף.הקשר הנו יחסית קצר (7 חודשים) אבל מספיק כדי להבין שזה הבחור המיועד, הכרנו בעבודה ותמיד היה בינינו חיבור טוב, התחלנו לצאת אחרי זמן מה והסתרנו זאת מהסביבה. התחלה מאוד קסומה ומאוהבת.הייתי מאוהבת עד הגג, חצי שנה של טירוף חושים. סוף סוף בן זוג שמבין אותי, שבראש שלי לגבי זוגיות, שמביע את אהבתו כלפיי ומטפח אותה, ראיתי איתו עתיד משותף וכבר מגורים משותפים.תמיד ראיתי מסביבי זוגות במשברים ונפרדים וידעתי- איתי זה לא יקרה כשזה איתו. והינה קרה, וקרה באופן פתאומי ומפתיע ולא צפוי במיוחד.איני יודעת מה הסיבה המדויקת, וכבר אסביר מה קרה לפני המאורע ואולי תגיד שיש קשר בין הדברים, אבל לפתע הרגשתי ריחוק בלתי מוסבר. לא מצליחה להיות בקרבתו, או לענות לאמירות אהבה בלי להרגיש מחנק בגרון. איני חושבת שזאת הייתה התאהבות רגעית מכיוון שחוויתי כבר אהבות בעבר. אני מרגישה שאני הורסת לעצמי זוגיות כל כך טובה ומדהימה, לכן כל שלושת הימים האחרונים מלווים בבכי מר וייסורים שבהם אני בקושי אוכלת ולומדת. הוא מודע למצב ותומך בי כי רואה את מצוקתי למרות שגם קשה לו בעצמו (שזה בכלל מדהים) אך איני יודעת מה הסיבה לכך. האם ייתכן שחדלתי לאהוב אותו ואני פשוט מסרבת לקבל זאת? אולי אני מפחדת להיות לבד ולכן בוכה?חשוב לציין שאני בעצמי נמצאת בתקופה לחוצה מאוד, לפני מבחן, ומרגישה צורך ללמוד ושלא יפריעו לי. האם המצב משפיע? אולי סוג של חרדת בחינות שגורמת לי להרחיק אותו ולתחושת מועקה?ניסיתי להעלות בזיכרוני מה קרה טרם התחושה המעיקה הזאת, לפני שבוע, מצאתי סצנת קנאה כלפי בחור מסוים הלומד איתי (דבר שיכול להיות גרם לי להתרחק), וגם רצון בפניו שיגמר לי הקורס (כאשר אני בלחץ היסטרי לקראת הבחינה).האם יתכן שהוסיף עליי לחץ נוסף שגורם לי למועקה ולתחושת ריחוק כלפיו או שאני פשוט לא רגילה שמקנאים בי ולכן התרחקתי מהאהבה שלו כלפיי כשהרגשתי שהיא חזקה מידי משום שקינא לי?השאלות הן רבות כמו המחשבות, כרגע החלטנו לקחת מן פסק זמן עד שבוע הבא ולא לדבר אך לא להיפרד. אני מאוד מפחדת מפרידה כי מאוד אהבתי אותו ואני יודעת שלא אמצא אחד כמוהו שיבין אותי וזה מאוד קשה בימינו למצוא מישהו עם חיבור כל כך טוב. אני צריכה בבקשה עזרה מניסיונך הרב בפענוח המרחק הבלתי מוסבר שנפל עליי ביום בהיר אחד ומשפיע עליי לרעה. ממה הוא נובע ומה אני צריכה לעשות?סליחה על החפירה, ותודה רבה.

עדי יקרה,
ללא ספק לחצים הם טריגר - גורם שיכול להשפיע על היחסים מכמה כיוונים שונים. האחד, כי הלחץ שלך גם מפעיל אותו ומלחיץ אותו, ונשאלת השאלה עד כמה ואיך הוא מתמודד עם זה, וכמה סבלנות יש לו. יתכן שכאשר את קצת מתרחקת ממנו, הוא משייך את זה לכך שאת אוהבת אותו פחות, ומכאן המרחק לסצינת קינאה קצר, כי "אם את אוהבת אותי פחות, אז אולי זה בגלל שהתאהבת במישהו אחר", ולא פעם קל למצוא "סימנים" גם אם אלו דברים שקיימים ממילא וכל הזמן, ואת יודעת שלא מעידים על כלום, ורק בולטים יותר לעין עכשיו. אפשרות אחרת, היא השפעה ישירה יותר של הלחץ עליך, ולגרום למועקות נפשיות, מחשבות חרדתיות או דכאוניות להתפרץ ביתר שאת. כך או כך, התופעה שאת מזהה, והמודעות שלך לזה חשובה, דורשת תשומת לב. את יכולה לומר לעצמך שיתכן שזה אכן לחץ אישי שלך - ואולי רצוי היה שלא לקחת פסק זמן אלא לומר זה לזה שאת בלחץ עכשיו, ושזה כנראה בכלל לא קשור אליו, ולתת למבחן לעבור (בעיקר, כפי שאני מבין, זה עוד מעט) - מבלי להסיק מסקנות מרחיקות לכת. ולאחר המבחן, לתת כמה ימים לבנות את הקשר מחדש (מה שאפשר גם כך), תוך רגיעה מהלחץ. כי אמירה מוחלטת של ספק בקשר, יש לה דינמיקה לא טובה על הקשר. דברי איתו על זה. תגידי לו שיתכן מאד שכל זה נובע מהלחץ שלך, ואולי אפילו שתשמרו על מידה של קירבה ללא לחץ של בדיקת היחסים ביניכם, אלא של ידידות ואמפתיה, עד שהלחץ יעבור.ואחר-כך, ראי מה קורה איתך. יכול להיות שכך או כך, ללא שום קשר אליו, כדאי ללכת לטיפול שיעזור לך להתמודד עם בחינות ועם לחצים נוספים, ויקל גם על ההתמודדות שלך הן עם עצמך והן עם קשרים חברתיים שלך.