לחץ נפשי ומחשבות טורדניות

שלום.
אני נמצא ארבעה חודשים אחרי פרידה מאד קשה ממערכת יחסים שארכה כמעט חמש שנים. מערכת היחסים היתה מאד מאד אובססיבית מצד הבחורה שהייתי איתה - זה התבטא בעיקר בשנה האחרונה של הקשר. הרגשתי "כלוא" זוגתי ידעה על כל צעד ושעל שעשיתי וכאשר רציתי לעשות דברים שלא היו קשורים בה זה נגמר בריב קשה עם פגיעות מאד חזקות - מילולית הכוונה. מאחר וזה היה המצב לא יכולתי לקבל החלטה על חתונה שכן ההרגל אמר לי להתחתן אבל הבעיות הפחידו אותי עד מאד מפני עשיית הצעד הזה.מה שהביא לפרידה הוא בעצם עייפות נפשית שלא יכולתי לשאת עוד את הימצאותי עם הבחורה הזו במצב הזה. במשך מספר ימים סבלתי מכאבי ראש בלתי פוסקים, חולשה כללית, נדודי שינה, בעיות זכרון וכיו"ב. לאחר מספר ימים המצב הבריאותי תוקן והלכתי לעבודה כרגיל. יחד עם זאת, מצב הרוח עולה ויורד ללא הפסקה מאז ועד היום כולל מחשבות אובדניות שעלו מדי פעם ברגעי דכאון קשים. אני שמח מאד שאני לא עם הבחורה ההיא - היא בהחלט לא היתה מישהי להתחתן איתה אבל חיי שונים מהותית מאז ואני כמעט ולא "מכיר את עצמי" במצב החדש.בכל תקופת הפרידה החברה לשעבר לא הרפיתה בטלפונים באמצע הלילה ולעבודה ואיומים שייפטרו אותי מהעבודה ושהיא תדאג לכך וכיו"ב. הרגשתי רדוף. עד היום משפחתי ואני מקבלים מדי פעם טלפונים מאותה הבחורה אבל כמובן שלא עונים להם.כעבור חודש התחלתי לצאת עם חברה חדשה - מקסימה. אנחנו כבר שלושה חודשים יחדיו. ההתמודדות עם המערכת החדשה קשה לי - אם כי אני לא רוצה לוותר עליה. אבל היא עולה לי בבריאות. לפני כחודש נפלה עליי שוב תחושה מוזרה שלוותה בכאבי ראש של חודש שלם והרגשה כללית לא טובה. כיוון שאני היפוכונדר ישר עלו לי בראש תסריטי "אריק שרון" שעוברים עליי. הייתי בסטרס גדול מאד - לילות שלמים של התהפכויות במיטה, נדודי שינה, זיעה קרה, פעימות לב מוגברות וחוסר שקט ושלווה.אחרי סבל ממושך הלכתי להומאופט שכרגע נותן לי תרופות להרגעה שמאד עוזרות. אבל אני מוצא את עצמי עובר תהליכים מוזרים מאד עם עצמי - מצבי רוח, דכאון לא מוסבר, פתאום עולות לי מחשבות על הקשר האוססיבי ההוא שהיה - אחרי זמן רב שלא חשבתי על הקשר כלל וכלל.אני מוצא את עצמי מכונס בתוך עצמי, מרוחק יותר, ומעשה מרגיש שאני זה לא אני שאני מכיר.אני מוצא את עצמי מדבר עם עצמי יותר מאשר בעבר (וזה פתאום נראה לי לא תקין שאדם ידבר עם עצמו ברמה שכזו).מוצא את עצמי חושב על כל מה שאפשר ומזמזם שירים כדי לא להתעמת עם כאבי הראש ועם המצב שלי שאני מחשיב אותו לא מלבב.האם תהליכים אלה הגיוניים שייקרו למישהו אחרי שעבר מקרה שכזה ?האם הזמן ייעשה את שלו היא גישה טובה במקרה הזה ?האם ידועים דפוסי התנהגות שכאלה לאנשים שייצאו מקשר כל כך הדוק והרסני ?מה היא המלצתך לעניין זה ?קובי.

קובי יקר,
המהפך שעברת, ועוד באופן טראומטי, ללא ספק השפיע עליך, כי הוא היה מלווה באיומים, גם אם היו אלה איומי סרק, ובלחץ נפשי מצד מישהי שאהבת פעם וחיית איתה זמן רב. וייתכן גם שאתה איש של הרגלים, וששינוי שלהם קשה לך.המכתב שלך מתאר סימפטומים שקשורים בדכאון, בלחץ ובמחשבות טורדניות (נטייה שההיפוכונדריה מעידה עליה). אני מציע לך להפגש עם פסיכיאטר, ואם צריך, לקבל טיפול תרופתי. זה עדיף על ההומיאופטי.

כמה שאני מבינה אותך...אין לך מושג..אבל זה תהליך והזמן יעשה את שלו..זה סוג של גמילה קשה מהיתמכרות(אחת שנמצאת באותו תהליך..)