זוגיות מאלפת: מה לעשות?

אני גרושה בת 35 אם לשתי בנות-ונמצאת עם בן זוגי 7 שנים -הוא מבוגר ממני ב-15 שנה לערך.אהבתי אותו ועדיין אוהבת אהבת נפש-אינני רואה את חיי בלעדיו.ידענו במהלך השנים עליות והרבה מורדות, עד כדי אובססיביות מצדי-כשהיה עוזב אותי-תמיד אני מתקשרת ,רודפת ומה לא,,לפני כחצי שנה הציב לי אולטימטום-או שמתקדמים עם הקשר או שתפני לי את הדרך,,די נדחקתי לפינה-היה לי נוח לבד עם הבנות בטריטוריה שלי, היתה ציפיה לבואו אליי, חיכיתי ברגעים לראותו.עברנו לגור יחד לפני כחצי שנה.טעות איומה!!-אני כבר לא מדברת על הקשר בינו לבין הבנות הקטנות שלא ממש ששו לרעיון.אולם-מאז שעברנו-הכל הפך להיות מובן מאליו.רבים כל שבועיים מריבות קולניות -הטענה שלי היא שאני משקיעה רבות כדי שהעניין יצליח , ואילו הוא כל היום שקוע בעבודתו-חוזר בשעות מטורפות,לא משקיע בי יותר, לא מתקשר אפילו פעם אחת ביום לשאול לשלומי, הגענו למצב שבגלל הנחירות שלו אנו ישנים בחדרים נפרדים.אם אני לא יוזמת סקס -שלפני כן היה נפלא,הוא לא יוזם ולא מתקרב אליי.אני מתוסכלת מאד מהמצב.לא פרקתי ביית כדי להגיע שוב לאותו מצב -לפחות אז הייתי עם אבי בנותיי(שהיה מקסים אגב,אך ברב טפשותי לא הערכתי והיום הוא נשוי).אני מרגישה נורא-הוא מצדו טוען שהוא לא מסוג הגברים שמקרקרים כל היום סביב בחורה,ושהוא אוהב אבל מראה לי בדרכים אחרות(איזה בדיוק?)כבר 7 שנים אני מחכה למתנה ביום הולדת, חשבתי שבשנה הראשונה ביחד זה ייקרה-כלום !!הוא בא עם איזה תרוץ עלוב למה לא הספיק לקנות.עייפתי מכל העניין-אין לי מוטיבציה לכבס ולבשל לו כל ערב, אין לי חשק להשקיע ולא לקבל דבר בתמורה.אני לא מבקשת הרבה, באמת-קצת יחס , קצת אכפתיות, התעניינות.בלילה הוא נכנס לחדרו,ובבוקר מוקדם הוא יוצא לעבודה,ככה שאני בקושי רואה ומדברת איתו.ניסיתי הכל-להתרחק כדי שייתקרב, לא להתייחס לכל דבר, אבל הוא אטום !! בשלו.כל האהבה מתפספסת לה במצב זה, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.אם אפרק את הכל ברור לי שאפסיד אותו לנצח.הוא לא מוכן לבוא לייעוץ זוגי.איך יוצאים מהפלונטר הזה?ענת

ענת יקרה,
לא תמיד מספיקה האהבה כדי להיות מאושרים. כפי שכתבת, האהבה מתפספסת, ואת מבולבלת כי מצד אחד את לא רואה את עצמך בלעדיו, מה עוד שויתרת על משהו אחר כי ציפית למשהו טוב יותר. מצד שני, המשהו הטוב יותר, לאחר שהתממש לזוגיות מחייבת, מאמלל אותך. אני חושב שיותר משקשה לך לוותר על בן הזוג שלך, קשה לך לוותר על החלום של זוגיות טובה ומאושרת איתו. אם הוא לא מוכן ללכת ליעוץ זוגי, לכי לבד. גם תלמדי איך לנסות ולשנות משהו ביחסים ובתקשורת שביניכם, וגם תקבלי פרספקטיבה על מה שאת יכולה לעשות ומה שאת לא יכולה, ואם צריך, תקבלי את הכוח להיות לבד, אם לבד טוב יותר. זה משהו שאת חייבת לעצמך, כי אחרת הסיכוי הוא שתחיי עוד כמה שנים אומללות, ורק אחר-כך תעזבי אותו.