לחץ משפחתי וזוגיות: מה לעשות?

היי,

אני בת 23 ורווקה. אני בת בכורה במשפחה מאוד שמרנית. אמא שלי התחתנה כבר בגילי ואבי היה הגבר הראשון שלה. גם אימי וגם אבי גדלו בבתים שוביניסטים בהם האישה היא האישה הקטנה שמנתקה מבשלת ומגדלת את הילדים, והגבר הוא הדומיננטי והמחליט. בהקשר זה, יש לציין שהם חונכו שבחורה צריכה לשמור את בתוליה עד החתונה, ואם לא אז היא פרוצה (ועוד מילים שלא אציין כאן).
אני כבחורה עצמאית וחזקה פרצתי את תקרת הזכוכית של משפחתי. בחרתי לשרת בבסיס סגור, בחרתי ללמוד הנדסה ולשכור דירה עם שותפות, ומדי יום אני בוחרת בחירות עצמאיות ואמיצות ללא קושי.
אני מאוד פתוחה עם ההורים שלי ומכבדת אותם, חוץ מבתחום הזוגי.
הם לא באמת מכירים אותי ודברים שעברתי. אני לא בתולה ועברתי חוויות מיניות עם מספר גברים בחיי. (קשרים קצרים של גג עד 3 חודשים)
עד כה לא התחרטתי והייתי שלמה עם מעשיי. אך בתקופה האחרונה ההורים לוחצים בשאלות על בן זוג, ואני בעצמי תוהה לעצמי איך באמת עד היום לא היתה לי מערכת יחסים ארוכה כמו לכל החברות שלי.
ייתכן וזה בגלל ששברתי מוסכמות? יכול להיות שיש אמת בדבריהם של הוריי, ואולי לא הייתי צריכה להיות כל כך פזיזה עם יחסי מין?
אני לפעמיים רואה את האקסים שלי ברחבי הקמפוס והלב שלי נצבט. נתתי להם דבר יקר ממני, הקשר איתם לא התפתח, והם המשיכו הלאה בחייהם לזוגיות אחרת. רק אני עוד תקועה באותה נקודה.

אני מתוסכלת ומבולבלת, ומאוד קשה לי שאני פתאום לא שלמה עם מעשיי.

אולי בכתיבת הודעה זאת אני מחפשת באיזשהו אופן אישור ממישהו אוביקטיבי על כך.

מתוסכלת יקרה,
אולי כדאי להפריד בין שני דברים שונים. האחד הוא דעתם של הורייך, והשקפת עולמם, והשני הוא הצרכים שלך ונקודת המבט שלך על מקומך בעולם. כפי שהבנת בעצמך עד עכשיו, הם לא זהים, ו הם לא צריכים להיות זהים. אלא שבנושא הזה, של "הצלחה בחיים" שתלויה, כביכול, בהקמת משפחה, את בכל זאת חושבת קצת דומה. לא באופן זהה, אבל קצת דומה. את לא חושבת שאת צריכה לעשות זאת בגיל 20, אבל אולי בגיל 25 או בגיל 28, ובכל מקרה את קצת בלחץ כי את לא רואה סימנים ברורים של התחלת יצירת קשר משמעותי.השאלה למה לא יצרת קשר זוגי משמעותי עד היום היא שאלה לגיטימית, ואת בהחלט שואלת אותה בזמן. אלא שקשה לי מאד, מבלי להכיר אותך, לתת לך תשובה ברורה. האם זה קשור לצורך שלך להרגיש "מוצלחת" או "נחשקת" דרך יצירת קשרים מיניים מוקדמים, מבלי לפנות זמן ליצירת קשר אישי של חברות והערכה הדדית? - אני לא יודע. זו אפשרות, אבל אני לא יודע איך התנהלו הקשרים שלך. יתכן מאד גם שלא מצאת מישהו שראית בו פוטנציאל לחיים, ולכן מיצית, כפתרון ביניים, את מה שניתן מקשרים זמניים יותר. השאלה הבאה שיכולה לעלות היא איך זה שלא ראית באף אחד מאלו שהיית איתם עד היום גבר ששווה לשמור איתו על קשר. האם זו ביקורתיות יתר? - זו אפשרות. אבל יתכן גם שזה עניין של הזדמנויות וצרוף מקרים. יתכן גם שזה בגלל ש"קל" יותר ליצור קשרים שנותנים תחושה של "הצלחה", גם אם זמנית, עם גברים מוצלחים פחות, לטעמך, ושאת נרתעת, או חוששת מליצור קשרים עם גברים שבאמת מוצאים חן בעינייך, או לפחות חוששת לעשות זאת "לאט". שזה אומר שאולי את חוששת שאם לא תפתי אותם מינית, הם לא יישארו שם, איתך, כדי לבחון קשר משמעותי יותר. זה כבר קשור לביטחון העצמי שלך.כפי שאת רואה, האפשרויות רבות, ומניתי רק מעט. אני לא בטוח בכלל שזה קשור להורייך. יש הרבה אפשויות אחרות. ואולי, בצד כל אלה, פשוט צריך קצת יותר זמן. נשמי עמוק, וחשבי מה נכון לך ומה את צריכה.

אין ספק שאני צריכה לעבוד על סבלנות, על האימוחסיביות שלי, וכן גם על הביקורתיות שלי.
תודה לך.