לחץ ותיסכולים בטיפולי פוריות

אני בחור בן 26 נשוי כשנה וחצי לירדן בת 27 וחצי.לפני שהתחתנו יצאנו שנה והיה נורא כייף. אשתי בחורה חברותית ואני באמת אוהב אותה.נציין כי רק אחרי החתונה אנחנו עברנו לגור יחד בשכירות (אולי חבל שלא עשינו זאת קודם).אני מטבעי בחור טוב שקט אוהב בית ולא בליין וגם לא הכי חברותי - אני אוהב את הפינה שלי את השקט שלי, משפחה, טלויזיה, ומידי פעם לא אכפת לי להפגש עם חברים אבל לא בתדירות גבוהה..בקיצור , לאחרונה גילינו שאנו מתקשים להביא ילדים לעולם - לא ברור אצל מי מאיתנו הבעיה - זה בבדיקה. אבל הנושא הזה גרם לי לעצבנות וללחץ נפשי - אני מתעצבן על כל שטות וגם לפעמים יוצר ויכוחים עם ירדן על דברים שטוטיים - אני מודע לכך אבל לא שולט בזה באותו הרגע.ירדן מספרת על היחסים בנינו לכל העולם - להורים שלה ולאחיות שלה וגם לחברות - בקיצור כל מקום שאני נמצא אני מרגיש שמדברים ומתלחששים עלינו. כמה שהסברתי לה את האי נוחות שהפה הגדול שלה גורם לי - היא לא מפסיקה לקשקש ולספר לכולם.בחודשיים האחרונים היחסים ממש בירידה והידרדרות מואצת - אנחנו רבים כמעט כל יום - והיא מתייחסת אליי כאל אדם זר - גם בסיפורים שלה לכל העולם - וגם אומרת לי שהתהפכתי ואני לא הבחור לו היא נישאאה.אני ייצין שפעמיים-שלוש היו ויכוחים בנינו שבהם התנהגתי באלימות (לא כלפי ירדן) אלא כלפי חפצים שזרקתי וקיר בו בעטטי. אני לא אדם אלים מטבעי אבל התקופה האחרונה גורמת לי לצאת מכלי בדרך שמעולם לא קרתה.ירדן אמרה לאמא שלה שאני נהייתי אלים - אני לא רוצה שהיא תגיד את זה ושיחשבו שאני כזה (לא יודע אם היא סיפרה בדיוק מה היה שם ואם היא גם אמרה שלא נגעתי בה).בכל אופן אני חושש שההידרדרות הזאת תיגרום לנו לסיום היחסים שבנינו ונורא חבל לי על זה - אני באמת אוהב אותה ואני מאמין שגם היא.

אציין שהויכוחים שלנו הם על הרבה נושאים - למשל על זה שאנחנו לא יוצאים הרבה ומתנתקים קשרים עם חברים (הסיבה לזה היא שאני עןבד 6 ימים בשבוע עד 8 בערב ושאני מגיע הביתה אני עייף ולא בא לי לצאת רק רוצה לשבת בבית ושקט-ירדן לעומתי עובדת 3-4 שעות ביום בעבודה זמנית ללא האחריות להביא כסף לפרנסתנו).ואנחנו גם רבים על כסף - תקופה קשה אין מה לעשות !וגם על סקס- מה אני יעשה שאני עצבני ולחוץ פחות בא לי סקס.וגם על המשפחה- היא אומרת שאחותי מתערבת לנו - זה ממש לא נכון היא בסך הכל עונה לה על הטענות שלה וירדן לא אוהבת לשמוע את זה - אני בכלל לא מערבב את המשפחה שלי במריבות שלנו זה היא שעושה את זה - אז שתלמד לקבל גם ביקורת.ועל זה שאני חולה כדורסל - יכול לראות משחקים 24 שעות ביום - תמיד הייתי כזה ופעם זה לא הפריע לה. עכשיו היא רוצה שנראה ביחד כל מיני סדרות טלנובלות מפגרות שממש לא מעניינות אותי וזה אף פעם לא היה אחרת - אז אני לא זה שהשתנה פה.המצב היתדרדר מאז גילינו שיש קושיים להביא ילד.בקיצור המצב בקרשים ואני כבר לא יודע מה לעשות

דני יקר,
אני מקווה שהשמות שמסרת בדויים.אבל שים לך מה אתה כותב: אתה כותב שהתנהגת באלימות, אבל אתה גם לא רוצה שיחשבו שאתה אלים. אלא שאתה מאשים את אשתך בכך שחושבים שאתה אלים. לא כדאי קודם לנסות ולשלוט בעצמך?קורה לא פעם שגברים נוטים להתנתק מנשותיהם בתהליך של טיפולי פוריות. זה תהליך שאת רובו עוברות הנשים, אבל דווקא הצד הגברי לוקח זאת קשה, ומתקשה לתפקד. בנוסף לעייפות בגלל העבודה, הלחץ הזה מקשה על הגבר גם נפשית, לתפקד מינית, ובעיקר מוריד את החשק המיני שלו. לפעמים זה בגלל הפחד מכך שתדמיתו תיפגע, בין אם בעיני אישתו ובין אם בעיני אחרים. כתבת שזה גורם לך לעצבנות וללחץ נפשי, אבל לא הסברת מה בדיוק גורם לך ללחץ. החשש שמה יש לך בעיה בך, או בעיית פוריות של אשתך? או שכל זה רק משום שאשתך מדברת על זה עם אחרים? – בכל מקרה, אין ספק שאתה צריך ללמוד לשלוט בכעסים ובתסכול שלך, ללא שום קשר למה שאשתך עושה. אתה גם צריך ללמוד להסביר לה (להסביר, לא לבוא בטענות) מה בהתנהגות שלה מפריע לך. התוצאה של התסכולים של שניכם ושל הלחץ היא שדברים שקודם הפריעו לכם, מפריעים לכם היום הרבה יותר.אתה צודק שההידרדרות הזו עלולה ללכת לכיוון של סיום יחסים. אם אתה לא מצליח להסביר לה באופן שתבין, ואם אתה לא מצליח לשלוט בכעסים ובתסכול שלך, כדאי שתגיעו ליעוץ זוגי, כדי ללמוד איך לעשות את זה.