לדבר עם הפסיכולוג לבד

אני נשואה מזה כ- 15 שנה + 2 ילדים. היחסים עם בעלי לא היו פשוטים מעולם, רצופי מריבות קשות והתפרצויות זעם. בהתאמה, גם יחסי המין לא היו משהו לאורך השנים. כבר מספר שנים שאני מקיימת איתו יחסי מין רק על מנת להמנע מהתפרצויות הזעם, כאשר אני שוכבת באופן פסיבי כמעט לגמרי, עד שהוא מגיע לסיפוקו.לאורך השנים הוא סירב לכל הצעה לטיפול, אך בשנים האחרונות "נקלענו" לטיפול זוגי עקב הצורך לטפל באחד הילדים.בעקבות הטיפול הזה (אחת לשבועיים) החיים בבית השתפרו מאד. תדירות ועצמת המריבות פחתו מאד, והתפרצויות הזעם שלו נעשו נדירות יותר ו"קלות" יותר.כמו כן חווינו בתקופה הזו לא מעט רגעים משפחתיים יפים, ואף רגעים של זוגיות נעימה.למרות השיפור הניכר, עדין אני ממשיכה לשכב עמו אחת לשבוע באותה הדרך, ואיני מרגישה שזה מפריע לו, או שהוא מוכן לוותר ולו פעם אחת , לטובת ההרגשה הטובה שלי. במקרה שמסיבה כלשהי לא יוצא בשבוע מסויים, הוא הופך נרגן וכועס וטוען שזה "עניין ביולוגי".שאלתי -האם יש סיכוי לשיפור בעניין זה ? האם ניתן לצפות מהפסיכולוג המטפל שיומר לו באופן מפורש שזו אינה התנהגות לגיטימית בכל קנה מידה (ניסיתי בעבר, ולא הרגשתי שהפסיכולוג נקט עמדה חד-משמעית) ?איך מעבירים את המסר שעל מנת שארצה לקיים איתו יחסי מין אני צריכה להרגיש שזו אינה חובה, ושעלי להרגיש אמון שהוא לא יעשה שום דבר שאינו נעים לי או שיכאיב לי ? שלא לדבר שאני צריכה להרגיש שהוא מעוניין להעניק לי ?(מלים לא עזרו עד היום, הוא כמובן טוען שהוא מעניק ושאני חסרת חשק)

ענת יקרה,
אני מבין מדברייך שהפסיכולוג המטפל שלכם הוא בעיקר פסיבי. ייתכן גם שהוא לא נותן לך הזדמנות לשוחח איתו לבד, מדי פעם, כדי שתוכלי להיות יותר ברורה וחדה ברצונות שלך, מאשר כשאת ביחד עם בן זוגך. דברי איתו, ואם את מעדיפה, אפילו טלפני אליו, ואמרי לו שיש לך בעיה, ושאת רוצה לדבר איתו לבד כדי להסביר לו אותה.חיי זוגיות נותנים, לכאורה, לגיטימציה למאוויים של בן או בת הזוג, ויוצרים לחץ חברתי, ובצד זה גם ייסורי מצפון לצד שמעוניין פחות בשיתוף פעולה. לפעמים יש ביחסים האלה גם סחיטה באיומים (לעזוב, או ליצור עימות משמעותי), אפילו אם האיומים הם לא ממש מפורשים. זה סיפור התמודדות של הזוגיות שאינו פשוט. הוא יותר קשה לצד הנשי, אבל בהחלט יש גם מקרים הפוכים, שהגבר מרגיש כפוי, וקשה לו. אתם בטיפול, אז נצלי את זה כדי להסביר את עצמך טוב יותר.