לגור אצל אמא: מה המשמעות לקשר?

היי, אני בת 30 ובן זוגי ,בעלי בן 32. אנחנו נשואים כחצי שנה. אנחנו גרים אצל אימי בבית ענק עם פרטיות מוחלטת.בעלי כל בוקר קם והולך לאכול אצל ההורים שלו ארוחת בוקר/ לשתות את הנס שלו.(בהסבר כי לא רוצה להעיר את אימי) (בתגובה של אימי כמובן אין בכלל בעיה, זה בסדר רעש טבעי שאנשים מתעוררים משינה ושירגיש בנוח)אציג בפנים מספר התנהלויות שמעט ואולי קצת הרבה צורמות לי.בעלי חוזר מהעבודה מוקדם ממני בהרבה ומכיוון שאין אוכל מוכן, הוא הולך להורים שלו לאכול. (אני לא בבית)בעלי לפעמים בגלל שהמזגן והטי וי לא באותו חדר אז הלך להוריו לנוח צהרים. (אני לא בבית.)דיברתי איתו על זה והוא כמגננה אומר "מה אסור לי ללכת להורים שלי"? אבל כמובן שזה לא העיניין.הוא בבוקר הולך לשם אוכל ושותה בתרוץ שאינו רוצה להפריע לאימי. כשאיני בצהרים בבית הולך לאכול אצל הוריו בתרוץ להיות עם אביו שבקושי רואה. כשהולך בצהרים כשאיני נמצאת זה בגלל שהמזגן לא עבד והוא רוצה לנוח בכיף ולא בחום. (יש בחדר אחר מזגן פשוט אין טי וי)לפעמים הוא הולך אחרי העבודה לבית הוריו מתקלח ובא אליי על מוכן.כל זה זורם לי, זה מרגיש לי ילד שלא השתחרר מבית הוריו. פה אצלי בבית יש לו הכל והוא אמר שמרגיש בנוח אצלי. פשוט לא כל הזמן יש לו כוח להכין אז אביו מכין לו . אז שאלתי אותו מה יהיה אם נגור לבד? ולא אהיה בבית? איפה ילך לאכול?כל זה צורם לי, מרגיש לי ילד קטן, מפחיד אותי לגור איתו כי בטח כל הזמן יהיה בביתו ואז יבוא. לאט יודעת הוא לא נותן לי בטחון . מצד 1 אני מבינה אותו אך אם המזגן לא טוב, אין אוכל ואיני בבית אז נעבור דירה כנראה דירת אמא לא מנהלת אותנו כבעל ואישה או יותר נכון אותו . אז לעבור לא?התדירות ללכת לבית הוריו ירדה, אך עדיין זה קיים וזה שם וזה מורגש!כל פעם תרוצים אחרים, וכמובן הוא לא רואה בזה תרוצים אני רואה בזה בריחה למקום הנוח, החם שאני מכירה.- מזגן- טי וי- להיות עם אבא- אבא מכין לי אוכל (והוא בן 32)וכל זה כי אני לא בבית, אז איפה בעלי? והאם יכולות להיות השלכות לעתיד? שנגור יחד והוא יילך לשם.עזרה!

אור יקרה,
משהו לא כל כך מצלצל לי בתלונות שלך, ואומר לך מהו. אני חושב שהתלונות שלך באשר לקשר שלו עם ההורים שלו יישמעו הרבה טוב כשתפסיקי לגור אצל אמא. כמובן שזה הרבה יותר נוח שאתם גרים שם בגלל כל מיני סיבות מסיבות שונות, ובהן כלכליות, נוחיות וכנראה גם סיבות רגשיות שלך. אבל כל עוד את משדרת לו, ואפילו אם רק בעשייה, שטוב לך אצל אמא, קל לו יותר להרגיש זכאי לשמור על קשר הדוק עם אבא ואמא שלו. אני מתרשם שרוב ההליכה שלו להוריו ממילא אינה על חשבונך. אז אם אתם רוצים להתבגר, ובכלל זה אני מדבר גם על היחסים וההתחשבנויות והחששות שביניכם, אז תתבגרו. ואם אתם רוצים לקחת לעצמכם עוד קצת זמן בתהליך הזה, קחו עוד קצת זמן בתהליך הזה.

זה לא העיניין בקשר עם ההורים, אני מרגישה שזה סוג של בריחה למקום נוח, אין קשר להורים. ואין לי בעיה לעזוב את בית אימי כדי שתיהיה התנהלות של בעל ואישה אך הוא אינו רוצה. בסהכ זה לא נראה לי התנהלות של בעל שאוכל שם מתקלח זה בעצם כמו חבר

אלינור יקרה,
נתתי לך כיוון חשיבה. אני לא יודע מה סיבותיו לרצות לגור אצל אמך, אבל העובדה היא ששניכם עדיין מחוברים לאמא. ויתכן גם שההישארות אצל אמך נותנת לו את התרוץ המושלם לבקר הרבה אצל הוריו מבלי להרגיש אשם, ומבלי שתוכלי להאשים אותו בקשר הדוק מדי אליהם. בדיוק בגלל שאת(ם) גרה(ים) אצל אמך. יכול מאד להיות שכדי להתבגר, גם הוא, אתם צריכים לצאת מבית ההורים. בסופו של דבר זה יקרה הרי. השאלה היא רק מתי, ואולי כדאי שזה יקרה מוקדם מכפי שאת חושבת שכדאי, ואולי גם הוא.