לא רוצים לדבר איתך? מה עושים?

יש לי חברת לעבודה אשר נחשבת לאחת שאינה מקובלת ועם נתונים והישגיות נמוכים מה גם שאינה חברותית בקרב שאר הבנותהמפתיע הוא שיום אחד היא החליטה שלא לדבר עימי יותר ללא כל סיבה זה אינו מטריד אותי כלל וכללמה שכן מפתיע כיצד אישה עם נתונים נמוכים חיצוניות מראה שלה לא מלבב מעיזה לומר לי לא רוצה לדבר איתך יותריתרה מזאת שאלתי אותה האם פגעתי בה או אמרתי משהו שלא במקום ובגלל זה לא מוכנה לדבר עימי היא בתשובה שללה וגם הוסיפה ואמרה לי לא עשית לי שום רעאני מיצדי החלטתי שבעיניי היא לא קיימת יותר אך אנא טיפ ממך מהיכן היא שאבה אומץ

אפרת יקרה,
אני חושב שהמכתב שלך מאד יהיר. מה זאת אומרת איך מישהי שלא נראית טובמעזהלומר לי שהיא לא רוצה לדבר איתי?א.מה הקשר בין זה לבין המראה?ב.מה הקשר בין זה לבין העובדה שהיא לא השגית ואינה חברותית?ג.מה עניין ה"העזה" לכל זה?יכול להיות שאת לא מוצאת חן בעיניה. יכול להיות שאמרת לה משהו, ושהיא לא רוצה להגיד לך מה. יכול להיות שהיא חושבת שאת אדם רע, או יהיר, או לא מנומס. יכול גם להיות שהיא חושבת שאת טובה מדי בשבילה. ואני בכלל לא מבין את עניין ה"אומץ" לכאן. מה הסיפור? האם את הולכת לאיים עליה או להפחיד אותה? האם תמנעי ממנה טובות הנאה אם היא תפסיק לדבר איתך? אשה בוחרת שלא לדבר איתך, וזה יכול להיות עניין שלה לגמרי. ואם את כל כך מוטרדת מדבר כזה, שמישהי שאינה מקובלת בחברה אינה רוצה לדבר איתך, מה את לומדת מזה על עצמך?אני רואה שהדברים מטרידים אותך מאד. זו הרי אינה הפניה הראשונה שלך בנושא זה. כדאי אולי שתלכי לפסיכולוג לדבר על זה ועל יחסייך עם אנשים. כבר כתבתי לך שבמסגרת הזו, של הפורום, לא אוכל לענות לך יותר מכפי שעניתי

אני מתנצלת אם כך הרגשת שאני מאד יהירה להיפך אני בהחלט עוזרת לכולם וליבי תמיד עם אנשים שמרגישים רע בגלל אחריםהייתי אומרת שתשובתך ממש פוגעת ומעליבה כי התרשמת לא נכון מדברייאני לא אמרתי לה שום דבר לאותה עובדת להיפך נירתמתי לעזור בעבודה במשך חצי שנה והבאתי אותה להישגיות והיום היא מעיזה לומר לי לא רוצה לדבר איתךולעניות דעתי זה גובל באגואיסטיות וחוצפהאני מבטיחה לך שלא אטריד אותך בפניות אליך ושוב מתנצלת

עדנה/אפרת יקרה,
צר לי אם נפגעת. אני מתרשם ממה שאת כותבת, ולא ממה שאת מרגישה. במכתב שלך יצרת קשר ברור בין החוצפה שלה והאומץ שלה להפסיק לדבר איתך, לבין המראה שלה ומעמדה החברתי. הפניתי את תשומת לבך לקשר הזהשאת יצרת. שאלת אותי בעבר כמה שאלות לגבי יחסים שלך עם חברות לעבודה. אני מצביע לך על משהו ביחס שלך לסובבים אותך, ובהשקפת העולם החברתית שלך, שהתבטא כנראה במכתב שלך. אני מציע לך לבדוק את עצמך, כדי לשאול מה מתוך זה אולי "גלש" ביחסים שלך החוצה, ואולי, אם תעשי זאת, ואם תטפלי בעניין, ישתנה היחס אליך.ושימי לב, אגב, שאת כתבת במכתב הקודם "שיום אחד היא החליטה שלא לדבר עימי יותר ללא כל סיבה זה אינו מטריד אותי כלל וכלל". ולמרות שזה "לא מטריד אותך", זה המכתב השני לפחות בעניין אותה חברה לעבודה. עושה רושם שיש דברים שאת מוכנה להודות בהם, בפני עצמך או בפני אחרים, ויש דברים שאת מכחישה, כי לא נוח לך להודות בהם (למשל, זה שאת פגיעה, ושגם מישהי שהיא "אינה מקובלת, ועם נתונים והשגיות נמוכה" הצליחה לפגוע בך). את כותבת אלי כי את מבקשת עצה. אלה הדברים שאני מציע לך לבדוק עם עצמך.