לא רוצה ילדים: מה עושים?

שלום
ד"ראני בת 30 בקרוב.רציתי לשאול מה עליי לעשות אם בכלל אני לא מתלהבת להביא ילד לעולם.אני מרגישה שאיני אישה טיפוסית שמבשלת,שרוצה להתחתן כמו כולן...גם החתונה עצמה היתה בכורח הנסיבות כדי להתאים לסביבה.אני לא מוכנה בשל לחץ להביא ילד לעולם.זה יהיה כבר מוגזם.נישואים מילא כי אין הרבה שינוי אבל ילד זו כבר אחריות.שלא תחשוב שאני איזו אשת קריירה רחוק מזה לצערי.אני פשוט פסימית לגבי דברים בחייים ואיני חושבת שאוכל כך לגדל ילד..הבעייה היא שגם איני מרגישה קסם נישואין כי כנראה נכנסתי למערכה לא מוכנה אבל הבנתי שלא תהיה כבר בשלות.מגיל מאוד צעיר הייתי אנטי ממסד.מצד אחד לא מסכימה עם המקובל ומצד שני רוצה להרגיש חוסר אנטיות כי מאוד קשה להיות שונה אין לך עם מי להביע דיעה כי יסתכלו עליך כעל עוף מוזר...אנלא מאושרת בחיי אם כי הבעל מקסים וטוב.אני אוהבת לחיות חיי ריגושים ואטרקציות ומבינה שבגיל הזה זה אמור כבר להיגמר.עדיין לא מצליחה ליישם זאת.הבעל לוחץ לילד אני לא מעוניינת.איך אפשר להסביר דברים "מוזרים" כאלה לבן אדם הכי "שגרתי" בעולםאיך עליי להשתנות? אני לא חיה באי בודד.חייבת להיות תואמת מציאות וכ"כ לא מ צ ל י ח ה!!!!!!!!!!!!!!!

לימור יקרה,
בואי ונפריד בין שני דברים. האחד הוא התחושות שלך, והשני הוא המחוייבות שלך לבן זוגך. את אומרת שאת לא רוצה להביא ילד, את רוצה להסביר לבעלך שיבין אותך, אבל מצד שני, את שואלת איך להשתנות. השאלה המרכזית שאת צריכה לשאול את עצמך היא אם את באמת רוצה להשתנות. אם כן, צריך לעשות עבודה יסודית, בעזרת פסיכולוג, להבין מה מפריע לך לרצות ילדים. פני לפסיכולוג קליני, שאלי אותו מה הפרוגנוזה במקרים כאלה, ותחליטי אם את רוצה לעשות את זה.אם את מחליטה שאת באמת לא רוצה, את צריכה לשקול מחדש הרבה דברים. שכן, בן זוגך יודע שהוא התחתן (איתך) כדי להקים משפחה. אלו היו כנראה הציפיות שלו מלכתחילה, והן כנראה הציפיות שלו היום (אם כי קיימת אפשרות, שלא ברור לי כמה היא נכונה במקרה שלך, שגם אותו ילדים מעניינים פחות, אבל שהוא חושש לזוגיות שלכם, ומנסה לחזק אותה דרך הבאת ילדים). לפיכך, להחלטה שאת לא רוצה להביא ילדים, יש מחיר. בררי היטב עם בן זוגך עד כמה הוא מוכן לקבל אותך כך, ובררי עם עצמך כמה את מוכנה ללכת לקראתו בעניין הזה, שברור שהוא דרך חיים עם המון מחוייבות – לא רק לא, אלא לילדים שיבואו. ואם הוא רוצה להפוך לאב, על כל מה שכרוך בזה, תחליטי אם את מוכנה לשלם את מחיר העצמאות שלך, שכולל גם פרידה ממנו.המציאות, לימור, היא מה שאנחנו יוצרים, ולא מה שבהכרח כופים עלינו. את לא חייבת ללכת בתלם שהיתוו לך אחרים. כך או כך את משלמת מחיר. ואם את בוחרת שלא לעשות כן, את צריכה להיות מוכנה לשלם את המחיר הזה, כדי לא לשלם את המחיר האחר.