לא לבד: עצות זוגיות לנשים צעירות

שלום
ד"ר אורן חסון,אני בת 22, יוצאת עם בחור מגיל 18. הוא גדול ממני בשנה כמעט.הוא החבר היחיד שהיה לי עד היום ולכן כל חוויה זוגית שלי (מינית ולא מינית) היא איתו.בתקופת הצבא (התחלנו לצאת בצבא) סבלתי נורא מהיחס שלו כלפיי ולא הייתי מרוצה ממערכת היחסים באופן כללי. בהמשך הדרך, לעומת מה שחשבתי, דברים לא השתפרו ונשארו במצב הרגיל שבו אני תמיד בעדיפות שאינה ראשונה, כאשר הוא כן העדיפות הראשונה שלי ואני עושה ועשיתי המון ויתורים כדי להיות איתו.אני מוצאת את עצמי בוכה המון בגללו ומתייסרת גם בתקופות טובות ובטח שבתקופות רעות.. הגעתי למצב שאני נשארת איתו למרות שהוא בוגד בי.. אני סולחת כל פעם מחדש.. אני נשארת גם כשהוא גורם לי להרגיש כמו סמרטוט שאני מתחננת אליו שניפגש..מצד שאני עצוב לי שהוא יישאר לבד כי זו ההרגשה שלי. אני נותנת לו הרבה תמיכה נפשית (בכל מיני משברים, לא משהו עקבי) ואני דואגת לו (שזה חולני לגמרי בהתחשב במה שהוא עושה לי) וגם לי קשה לדמיין את החיים שלי בלעדיו למרות שהוא אף פעם לא בשבילי כשאני צריכה אותו.אני מפחדת כל פעם לקום ולעזוב וכל פעם שיש ריב, אני נגררת וחוזרת אליו כי אין לי את האומץ להתחיל משהו חדש עם מישהו. יש לי הרבה חששות בעניין הזה כמו- אולי אשאר לבד כל החיים או - אולי הבחור החדש יתאכזב ממני כי אין לי נסיון כמו לאחרות בנות גילי. אני מפחדת 'ליפול' על מישהו שרק מחפש סטוץ (אני הרי לא יודעת להבחין בהם כי מעולם לא יצאתי עם אחרים) ואני גם חוששת שהקשר הבא לא יהיה מוצלח..מלאה חששות.. אני רוצה לקום וללכת אבל אני צריכה אומץ וכח לא להיגרר חזרה.אני ממש צריכה עיצה..תודה

שוקולטה יקרה,
את בת 22, ולא היית לבד מגיל 18. לא תישארי לבד כל החיים. סביר שגם לא תישארי לבד יותר מכמה חודשים, ואולי פחות. אבל אם תישארי איתו, תישארי לבד כל החיים, וזה מסוכן הרבה יותר. חפשי מקורות כוח: חברות, חברים, משפחה, וחייבי את עצמך לצאת בפניהם, והעזרי בהם. ואם אין לך מישהו טוב לזה, חפשי עזרה מקצועית. דווקא כי את לא רוצה להיות לבד כל החיים. מה גם שאם תישארי איתו, ותמצאי את הכוח לעזור רק בעוד כמה שנים לאחר השפלות חוזרות ונשנות, תאבדי את שארית ההערכה העצמית שלך, ויהיה לך עוד יותר קשה. זה הקשר הראשון שלך, ואת לא רוצה שהזכרון הרגשי שלך יהיה שזה בסדר כך, כי אז לא תוכלי ליצור קשר טוב ובריא בהמשך.