כשהוא לא סופרמן: מה עושים?

אני וחבר שלי שנה יחד ומאוד אוהבים אחד את השני.בזוגיות שלנו יש הרבה שיתוף והבנה, ואם משהו מפריע אנחנו תמיד מדברים על זה. למרות זאת, יש פעמים שאני מסתכלת עליו ומרגישה ממש גועל ממנו - וכל דבר קטן אצלו מתחיל לעצבן אותי, במיוחד אם זה בתקופה שהוא מבולבל וחלש.מצד אחד אני מוצאת את עצמי תומכת בו ונמצאת שם בשבילו כחברה - ומצד שני אני לא יכולה להיות לידו פתאום והוא מטריף אותי!אנחנו מאוד רגישים אחד לשני וכשזה קורה, הוא מרגיש שמשהו אצלי לא תקין ומייד שואל - ואני מרוב בלבול מתחילה להאשים, אחרי זה לבכות בהיסטריה, ואיכשהו זה תמיד מגיע לזה שאני בוכה בלי שליטה וחושבת על להיפרד ממנו.שאני חושבת על זה, גם לו קורים מצבים כאלה שהוא מתעצבן על כל חיוך שלי ומתחיל לחקות אותי הוא להכניס לי הערות סרקסטיות כאלה מעצבנות, ובאותו רגע אני אומרת לו שיפסיק כבר.. אבל אני רואה שהוא גם הוא רואה בי משהו שמעצבן אותו.אני מאוד אוהבת אותו, אני רק לא מבינה איך לצאת בשלום מאותם רגעים שבהם הוא מעצבן אותי.... הרי לא יתכן שכל פעם אני אגיע למצב של בכי ומחנק ומחשבות על פרידה והוא ירגיש שהוא עשה משהו לא בסדר ושהוא זה שדפוק.מה עושים עם זה...??

שלום
לך,מפליא לקרוא מכתב של מישהי שמתארת את המצב שבו אני נמצאת לפרטי פרטים..אני מבינה את הרגשתך,ומחכה כמוך לתגובתו של ד"ר אורן חסון..בהצלחה לשנינו :)

מנחם לשמוע שלא רק אני נמצאת במצב המתסבך הזה...אני בהחלט מקווה שיש לזה פתרון ואיכשהו נדע להתמודד עם זה ולהינות מהמערכות יחסים שיש לנו :)

מיכל יקרה,
יתכן שכאשר הוא חלש, את צריכה למלא תפקיד של אמא ולא תפקיד של בת זוג, וזה מפריע לך. יתכן שאת "צריכה" לידך גבר חזק ומשענת, וכשהוא לא כזה את מתחרפנת, ומכאן הרהורי החרטה שאולי אתם צריכים להיפרד. האם המודעות לזה לבדה תעזור לך? – לא יודע. חשבי על זה, ושאלי את עצמך אם "מגיע לו" מדי פעם לקבל תמיכה ממך, כלומר – לא להיות סופרמן. או אולי – האם זה פשוט קורה יותר מדי, וזה מה שמפריע לך? כמו לומר לעצמך שהגבר שבחרת אינו מושלם, וזה מפריע לך.קיבלת כיוון למחשבה. חשבי על זה. אם זה לא מספיק, אם את רוצה יותר מזה ובדיקה מעמיקה יותר של מה שגורם לך להיות כזו, ורצון לעבוד על זה יותר – אולי כדאי ללכת לטיפול פרטני, שבו תנסי לברר טוב יותר את הסיבות למה שנראה מבחוץ כמו "מצבי רוח" כאלה.אגב, העובדה ש"את לא לבד" (קרי: אורטל), אומרת גם, ובאופן לא לגמרי מפתיע, שהדבר פתיר. כי ככל שתופעה נפוצה יותר, יש יותר נסיון טיפולי ביכולת לפתור אותה.