כשהאהבה לא מספיקה: מה עושים?

שלום,
הסיפור שלי קצת ארוך אבל אני מרגישה שזה הכרחי לספר אותו כדי לשמוע תגובות ועצות ותמיכה להמשיך הלאה .אני בת 31 , לסבית , ועכשיו לצערי הרב מתמודדת עם עזיבתה של בת זוג בת 26 לאחר 3 וחצי שנים שבמהלכן גרנו יחד שנה וחצי ובנינו זוגיות לתפארת ובית חם ואוהב זו לזו .סביר להניח שזה נראה יפה מידי וכמו מהאגדות כי כך אני רואה את זה אבל זה לא ככה אחרת לא היינו נפרדות , ואומנם היו לנו בעיות - בעיקר בסדר העדיפויות של הקשר , בעיניי הקשר הזה היה בעדיפות ראשונה (לצערי הרב אפילו לפני עצמי) ובעינייה הוא היה במקום גבוה אך לא בעדיפות ראשונה .לעיתים נוצרו חיכוכים עקב כך אך עם הזמן למדתי לחיות עם זה ולהתאים את עצמי אליה ולאידיאלים שלה ולקבל אותה עם כל המגרעות .האהבה הייתה גדולה ואמיתית ולקחה זמן עד שהתפתחה כיוון ששתינו היינו לאחר פרידות קשות מבנות זוג כשהכרנו .זוגתי היקרה (או שמע עליי לומר זוגתי היקרה לשעבר) החליטה ביום בהיר אחד שזה לא עובד יותר וזה לאחר שבאותו שבוע יצאנו , בילינו , הצטלמנו תמונות אוהבות ועשינו אפילו סקס לא רע :)באותו השבוע (כך הסתבר מאוחר יותר) היא הייתה בהופעה של האקסית שלה שעוסקת במוזיקה ומאז לא חזרה להיות אותה הבחורה שהכרתי ....היא התרחקה , חזרה מאוד מאוחר בלילה וכמעט ולא דיברה איתי , כשהתעמתתי איתה היא אמרה לי שהיא צריכה הפסקה לחשוב כי היא מבולבלת וכך התרחקנו לסופ"ש שבסופו היא החליטה להיפרד .חשוב לציין שהיא לא חזרה אל האקסית כיוון שהאקסית בזוגיות וכמו שהיא בעצמה הגדירה את זה "היא לא רוצה לראות אף אחד לפחות שנה כי היא חייבת להבין מה היא רוצה מעצמה" אך אני יודעת שהיא חשבה עליה ואף יצרה איתה קשר לאחר הפרידה בינינו .כשעשינו "שיחת פרידה" בכינו והתחבקנו המון והיא הסבירה שבאותו יום בו ראתה את האקסית שלה היא הבינה שחייה איתי הם "בינוניים" והיא רוצה "יותר" , מחפשת שירגשו אותה .... נמנעה מלהבטיח הבטחות לעתיד והראתה לי שגם לה הפרידה מאוד קשה אך בעיניה אין שום ברירה .לפני שהכרנו היה לה רק קשר אחד (עם האקסית המדוברת) והוא נגמר בעזיבה של האקסית .הקשר בינינו היה מאז ומתמיד לא רק זוגיות אלא גם החברות הכי טובה שאפשר לבקש והיא אמרהבעת הפרידה שהיא מרגישה שהיא חיה "לצידי" ולא "איתי" ואת זה היא יכולה לעשות גם עם החברה הכי טובה שלה .אני רואה את זה כמשבר שהיא עוברת (כי כך גם הבנתי ממילותיה שלה בעת הפרידה) , היא מרגישה שהיא צריכה לשאול את עצמה מה היא רוצה מזוגיות ומהחיים וכרגע היא מרגישה תחושה חזקה ש"זה לא זה" - החיים האלה איתי .אני יודעת שאין לי שום ברירה אלא לשחרר , אני יודעת שעליי ל"מחוק" אותה מהלב ומהמוח שלי ואני יודעת שאולי אם זה אמור לקרות אז היא תחזור יום אחד אבל אסור לצפות .מה שאני לא יודעת הוא התשובות הנכונות שאני מחפשת - תשובות ברורות ומוגדרות איפה אני הייתי לא בסדר , למה כל זה קורה ? האם יכולתי לשנות משהו ? חשוב לציין שהיא מעולם לא דיברה על בעיות בינינו ושבאופן כללי היא מתקשה מאוד להתמודד עם משברים וויכוחים (יש בה המון חוסר בטחון שניסיתי כל הזמן לשפר) כך כשניסיתי להבין ממש מה הבעייה היא התחמקה .האם אני טועה כשאני כזאת טוטאלית בקשרים ? האם עליי לשנות את עצמי כדי שדבר כזה לא יקרה יותר ? ואם כן - אז איך ?אינני זוכרת מה זה להיות לבד ומה זה לחיות לא כזוג ואני מחפשת לחזור לעבר וכל הזמן חושבת על העתיד כי מרגישה שההווה שלי הוא חלום רע שאני מחכה להתעורר ממנו .האם הכאב על האובדן הזה יעבור מתישהו ? כיצד מתמודדים ? מה הם השלבים שבן אדם עובר בהתגברות על אובדן ?האם יש סיכוי שהיא רק רוצה להתנסות בדברים אחרים ויום אחד תחזור לזרועותיי ?אני מחפשת תשובות ולא מוצאת אף אחד שיענה לי עליהן ....אודה לך מאוד אם לפחות חלק מהתשובות תוכל לענות לי .אני יודעת שאני צריכה להתחיל מחדש ולא יודעת כל כך איך כי בכל קשר בו הייתי הזוגיות תפסה חלק כה גדול מנשמתי שאיננני יודעת מה זה לא להיות בזוגיות ...תודה מראש ,שירה

אני מקווה שזה בסדר לענות לך.התעצבתי לקרוא את דברייך...ובכלל פרידות זה דבר עצוב, אחרי שהתרגלת למישהו ולביחד קשה מאוד לחזור ללבד ולוקח הרבה זמן להתגבר.בייחוד אם הצד השני נפרד ממך ולא ההיפך.אי אפשר להבין את רגשותיו של הצד השני תמיד גם אם הוא מסביר לא תמיד הוא בעצמו מבין. ...ואת מתארת פה מצב של בת זוג סגורה שבטח גם היא עדיין לא מבינה לגמרי את פשר העיניין.יכול להיות שהיא עצמה לא מבינה למה היא נפרדה ממך, יכול להיות שהיא חשבה שעשתה צעד נכון ...יכול להיות שהיא צריכה דרמות ואקשן וזה מה שהיא מחפשת כרגע, היא גם יותר צעירה ממך, יכול להיות שהיא תתחרט, אבל זה לא ממש משנה...תקחי את הזמן הזה לעצמך כרגע ותעשי חושבים פחות על הדברים שטעית בהם אלא יותר מה היית רוצה לעצמך, ואולי תלכי לטיפול...לדעתי זה מאוד עוזר.לפעמים אנו חושבים שאנחנו מבינים ויודעים וחושבים שהכל היה בסדר ולפעמים מתגלים כל מיני דברים שלא חשבנו עליהם, ולכן מישהו חיצוני יכולה להבהיר לנו את זה.אני גם לא חושבת שזה שאת טוטאלית זה כל כך נורא, אני חושבת שזה יפה ואת פשוט צריכה למצוא את האישה שתתאים לך, זה הכל,שיהיה בהצלחה

שירה יקרה,
אני לא יודע למה את חושבת שבהכרח עשית משהו לא בסדר. יתכן שעשית הכל בסדר, ובכל זאת היא לא מאוהבת עד כדי כך. אהבה זה רגש שכאשר הוא נוצר הוא בא עם שני קצוות, ושניהם צריכים להיות שם כדי שהקשר הזה יישאר מתוח.אני לא יכול לדעת מה בדיוק היא עוברת, ולכן לא אוכל לומר לך מה הסיכוי. האם יש סיכוי? – כן, אבל אולי הוא זעום מאד. אולי לא. אין לי כלים לדעת. היא לא סיפרה לך מה עובר עליה. האם זה משום שבגדה בך, או אולי רק חשקה באקסית שלה, ובגלל זה היא אוכלת את עצמה עם רגשי אשם עד שהרגישה צורך להיפרד כי את לא ראויה לה? האם זה משום שהבינה שהיא זקוקה למשהו אחר ממך? אני לא יכול לדעת. אולי את צריכה לתת לה עוד קצת זמן, ולשוב ולדבר איתה כשהיא תרגע קצת. כדי לנסות להבין. אם תצליחי שלא להפיל את עצמך רגשית עליה, אלא לדבר, כחברות טובות, אולי היא באמת תספר לך. ואם לא... תצטרכי להמשיך, כי אחרי הכל, מגיע גם לך למצוא אושר. את חייבת את זה לעצמך.