כפייה לשקר: מה עושים?

שלום
דר' חסון,כתבתי לך לפני כחודש על כך שבעלי בגד בי וירטואלית ושהיחסים בינינו היו מצויינים ונשארו.באותו זמן שאלתי אותו אם הכל נשאר במחשב או שעבר לשיחות טלפון/פגישות והוא טען בתוקף שלא. הבהרתי לו שאם אגלה שהיה משהו טלפוני, אעזוב אותו, ונתתי לו שוב ושוב הזדמנות להודות אם היו אכן שיחות מילוליות. אך הוא הכחיש.היום גיליתי שאכן, באותה תקופה הוא שוחח בטלפון עם בחורות (מארחות ומסג'יסטיות למיניהן).מבדיקתי אכן מדובר בסקרנות ובשיחות קצרות ביותר, כנראה ללא פגישות.ושוב, אני חשה נבגדת, והפעם לא מעצם המעשה שעשה, אלא מעצם העובדה שהייתה לו הזדמנות כמה פעמים לחשוף את האמת אך הוא לא עשה את זה.הוא טוען היום שפחד מהתגובה שלי ולא חשב שאצליח לעלות על העניין הזה(למרות שזה פשוט - פירוט שיחות).אני לא יודעת אם לסלוח או אם לעזוב אותו.חוץ מהעניין של השקרים הללו, היחסים בינינו נפלאים.אבל קשה לי לחזור ולהאמין, ואני חושבת שבצדק.אשמח לדעתך.

טלילה יקרה,
אני חושש שהוא צודק. אני רק לא יודע אם את רוצה שייקח אותך ברצינות או לא. אם כן, ואם אמרת לו שתעזבי אותו אם יספר לך שהיה משהו טלפוני, אז לא השארת לו ברירה. כי אמרת לו בעצם: אם אתה רוצה שאשאר איתך, אל תספר לי, ולא משנה בכלל אם באמת היה משהו טלפוני או לא.אבל אולי לא רצית שייקח ברצינות את מה שאת אומרת לו, ואולי בעצם התכוונת לומר לו: אמנם אמרתי לך שאעזוב אותך אם תגיד לי את זה, אבל אני לא באמת מתכוונת למה שאני אומרת. אני רק רוצה שתדע שאני רואה את זה באופן חמור, אבל בעצם אני כן רוצה שתספר לי, ואחרי שתספר לי, אני אשאר אתך בכל זאת. רק שכחת לומר לו שאת רוצה שלא ייקח אותך ברצינות. אז עכשיו, כשאת מגלה שהוא בעצם כן לקח אותך ברצינות, את כועסת עליו שפירש אותך לא נכון?ההחלטה שלך צריכה להיות קשורה למה שעשה, ולא לשקר. בגלל אופן ההתנהלות שלך, זו היתה האפשרות היחידה שלו, ואת לא יכולה להאשים אותו ברצון שלו להשאר איתך. לא השארת לו ברירה אלא לשקר לך. לכן, קחי בחשבון לחובתו את זה שהוא עשה מה שהוא עשה, ואולי תקחי לזכותו דווקא את זה שכדי להשאר איתך הוא היה מוכן לעשות הכל אחר-כך, אפילו לשקר לך.