כעס וילדים: איך לשמור על איפוק

אני בן 42 נשוי 12 שנים ויש לי 3 ילדים. לפני כמה חודשים אישתי הודיעה לי כי רצונה להתגרש. במקביל נודע לי כי היא מקיימת רומן. בהתחלה ניסיתי לדבר אל ליבה לנסות לשכע אותה כי אפשר לשקם את הנישואין אבל היא לא הייתה מוכנה להקשיב. למרות הגילוי ,היא נחושה בדעתה לפרק את החבילה. אני מסתובב כבר כמה זמן כשבר כלי תלוש מן המציאות. בזמן האחרון שברון הלב שלי הפך לכעס,לזעם ורצון לנקום על הרס המשפחה. אמרתי לה לא פעם כי אני מודע כיום לבעיות שהיו מנת חלקנו בתקופת הנישואין ואני מוכן לשנות ולהשתנות - לפני זמן מה היא יצאה מהבית המשותף עם ילדינו ועוד נודע לי כי היא ממשיכה להתראות אם המאהב שלה. מה שמכעיס אותוי מאוד. תמיד חשבתי שאם לא היה מאהב בכל הסיפור הזה אני חושב כי יכולתי להצליח לשכנע אותה. איך ממשיכים מכאן?

ישי יקר,
קל להבין את הכעס שלך, ומהיכן הוא מגיע, אבל מצד שני אני מרגיש חובה לעצמי להגיד לך שלמרות הכעס אתה צריך לשמור על איפוק, וחס וחלילה לך מנקמה. והסיבה העיקרית לכך, מעבר לכך שנקמה עלולה לעכב בך מלחפש אושר וחיים חדשים משלך (כן, כן, אם תתן לזה צ'אנס זה יקרה), היא שהכעס שלך עלול לגרום לך להזיק לילדים שלך. הם לא חטאו, הם לא עשו כל דבר רע לא לך ולא לאשתך. אם תנסה להסית אותם כנגד אשתך, אם תנסה לומר להם כל דבר אחר מלבד גיבוי לאמא שלהם בכל דבר ועניין, כדי להכאיב לה, הם יינזקו. אני מקווה שיש בך מספיק כוח כדי להלחם בזה למענם, וכדי להלחם על ההצלחה שלהם ועל השפיות שלהם.אתה לא יכול לדעת מה היה אילו. ואם הסיפור הזה גמור, הדרך היחידה להמשיך היא לתת לעצמך להחלים, להתחיל לצאת עם נשים אחרות, בהתחלה בעיקר כדי לתרגל מחדש את העניין, ועם הזמן, לאחר שתרגיש שאתה בשל לזה, גם כדי לחפש אהבה. וקבל חיזוק מהילדים שלך. הם קשר שלא ייעלם וקשר שיכול להתחזק דרך האהבה שלך ושלהם, אם רק תמצא לזה מקום, אי שם בין הכעסים.