כעס וזוגיות: מה עושים?

ד"ר אורן חסון בוקר טוב,אני נשואה מזה 3 שנים וילדתי לא מזמן את בנינו הראשון. לשמחתי ותודה לאל חזרתי לעצמי מאוד מהר(יש לי מבנה גוף צר) ולבעלי יש מבנה רחב כמו שאני אוהבת.הבעיה שלי היא שהוא פינק אותי לכל אורך ההריון ונראה שגם את עצמו והיום יש לו משקל עודף שקשה לי להתמודד איתו. יש לציין שהוא הפסיק לעשן לחלוטין מחודש פברואר השנה ומאז הוא הוא בתהליכים של עלייה מאוד משמעותית במשקל. שוב אציין שאני אוהבת אותו בכל ליבי! אין כמוהו באמת!! הוא חלומה של כל אשה, במיוחד עכשיו לאחר שילדתי, אני מגלה שוב מחדש כמה זכיתי בבעל כמו שאומרים "זהב".הבעיה היא שבכל פעם שאני מעלה את נושא הדיאטה הוא פשוט מתקפל ולא מוכן לדבר אפילו מילה אחת. הבטחות היו מכאן ועד להודעה חדשה. זה בדר"כ מסתיים בכך שאני נורא מתעצבנת בזה שהוא מבטיח לי הבטחות שהוא יתחיל לעשות הליכות ויוריד קצת מהאוכל, אבל תמיד אבל תמיד זה מחזיק בדיוק עד שעובר זעם מה שנקרא ואח"כ הוא חוזר להרגלי האכילה שלו.יש לציין שכשהכרתי אותו הוא לא היה רזה וחטוב אבל משום שאני כ"כ אוהבת אותו ואת האופי המדהים שלו החלטתי לעצום עין אחת בתקווה שהמצב ישתנה. זה אולי נראה כבעיה שטחית למדי אבל הבעיה הזאת מטרידה אותי מאוד מאוד ואני אובדת עצות.לאט לאט אני מגיעה למצב של אדישות כלפיו. זה בא לידי ביטוי בכך שהפסקתי להעיר לו לגבי כמות האוכל שהוא אוכל ומה נכנס לו לפה ואני כבר לא "מזכירה" לו לעשות הליכות -כלום!! הגעתי למסקנה שלא בא לי להיות השוטרת שלו! אבל אני פשוט אוכלת את עצמי מבפנים, כי הוא לא מוכן להשקיע. הוא אמר לי שהוא מעדיף לחיות בשלום עם העובדה שהוא אוהב לאכול ולוותר על חדר המיטות.כיום הגעתי למצב שהצבתי לו עובדה שלא יהיו יחסי אישות בינינו לאור העובדה שהוא לא מוכן להשקיע ושאני לאט לאט מפסיקה להימשך אליו.עלי לציין שאני כותבת לך מתוך כאב עמוק מאוד ורציני כי אני אוהבת אותו מאוד אבל קשה לי לחשוב על יחסי מין איתו, גם ככה הוא נורא גדול עלי ומזיע וכו' שבאמת חבל על המילים....דבר אחד אחרון, הבעיה היא ככל הנראה גנטית הוריו נחשבים בעלי משקל עודף מאוד רציני מתוך אהבה לאוכל- מה עושים?מחכה לעצתך הטובה...

גברת את אישה רדודה מאד מה שמעניין אותך זה בעל רזה וחטובמעניין איך את תראי עוד 15 שנה בלי שיניים שדיים נופלות עד הברכיים ציער מדולדל,צולעתבא לי להקיא ממךפוייה

ראשית חבל שתגובות כמו שלך נכתבות בפורום הזה שהרי בפורום זה נשים כותבות מתוך רחשי ליבם בתקווה לקבלת מענה ראוי.שנית האם ניסית להבין מהיכן נובעת התחושה של "אוהבת" . מדוע אנו הנשים צריכות להקדיש מאמץ וזמן למראה שלנו (רובנו כמובן ) ואילו הגברים אשר לצידנו מרשים לעצמם לאכול להשמין ולהזניח את עצמם. אנו רק בני אדם וגם ברגע שאנו מתחתנים עם בני זוגנו ומביאים ילדים ביחד אין זה אומר כי צריך להפסיק להשקיע מאמצים על מנת למשוך את הצד השני. אין כל רע בלהודות שאנו עדיין צריכים שתהיה משיכה כלפי הצד השני אומנם המשיכה אינה כפי שהיתה בהתחלה אך אני באמת מאמינה שצריך כל הזמן "לשמור על הגחלת". אני בטוחה שגם את בתור אישה (אינני יודעת את מצבך האישי) לא היית רוצה להיות עם גבר שמן מזיע ושלא נעים לך להיות איתו.אז בפעם הבאה שאת נותנת תגובה חריפה כולכך אנא נסי לחשוב איך את היית מרגישה אילו היית במצבה של אותה אישה שכתבה.

אוהבת יקרה,
הפסקת עישון יכולה לעשות את זה. כלומר, לגרום לעלייה במשקל. הלחץ שלך יכול אולי לעשות את זה גם, כי במקום להרגיש תמיכה, הוא מרגיש ביקורת. אז קודם כל, מכיוון שהלחץ שלך ממילא לא עוזר, תפסיקי ללחוץ, ותשמרי את כל הקיטור בפנים. יש סיכוי שזה יועיל לך בטווח הרחוק יותר, ושהוא כן יעשה זאת (ופלא שאת רזה, כשאת "אוכלת את עצמך מבפנים"...J). מצד שני, דאגי שהאוכל בבית יהיה נכון.הקושי שלך היום, כפי שהוא משתקף במכתב שלך, הוא שמצד אחד את כועסת עליו. קודם כל, כי הוא נראה פחות ממושלם בשבילך. שנית, כי הוא לא עושה מאמץ. וכשאת כועסת עליו, את בהכרח גם נמשכת אליו פחות. עיקר הקושי שלך, כפי שהוא משתקף במכתב שלך, הוא שהכעס הזה שיש לך כלפיו, והעובדה שאת לא נמשכת אליו כמיקודם, שאת חושבת שכרוך במראה שלו (אבל, כאמור, קשור גם במאמץ שהוא לא עושה), גורמים לך, לכאורה, לאהוב אותו פחות. וזה לא מסתדר לך עם האידיאל של האהבה כפי שאת רואה אותו, ולכן את כועסת, כך אני חושב, גם על עצמך. את זה אני רואה בכותרות שבחרת: "אוהבת" ו"אהבה אמיתית". אנא, הורידי לחצים. זה שאת נמשכת אליו פחות, לא בהכרח מוריד מאהבתך אליו. תכעסי עליו פחות, ותראי כמה שזה יחזור אליך כמו פעם. ותני לו לקחת אחריות על עצמו. כנראה שלבד הוא יעשה זאת טוב יותר מאשר בעזרת לחצים. ואם לעזור לו, הרי זה במשוב חיובי, וזה בהקשבה להתלבטויות שלו בנושאי בריאות, פעילות גופנית ותזונה. וכאשר לא תלחצי עליו, הוא יהיה מוכן לדבר על זה הרבה יותר בקלות. לא מייד, אולי לא בחודש הקרוב, אבל אחר-כך.