כנות וחוסר החלטיות בקשר

ד"ר יקר,
ראשית, אני חייבת לציין שהתרשמתי מאד לטובה מהפורום שבהנהלתך.נראה כי אתה מתייחס לכל שאלה בכבוד ומספק תשובות שהן הרבה מעבר לברירת המחדל והבנאליות המוכרת בפורומים, ובכלל.אני אמנם צעירה (23 אביבים), אך עברתי דבר או שניים בחיי, לרבות 2 מערכות יחסים רציניות ובריאות מאד.התקופות בהן הייתי ללא זוגיות בחיי הן לא ארוכות במיוחד. חצי שנה בין שני הקשרים, וכרגע - שנה שאני בסטטוס "פנוייה".אם לנסות להעיד על עצמי בצורה אובייקטיבית וללא רחמים עצמיים, אני בחורה מאד עצמאית, חריפה, נאה ואסרטיבית, דבר שגורר באופן טבעי מחזרים רבים.כל אחד שמכיר אותי אפילו מעט יכול להעיד שאני המסננת האנושית המקצועית ביותר שהוא מכיר, ושרק מעטים מצליחים לעבור את המיונים הקפדניים שאני מעבירה לבחורים :). זו, ללא ספק, הסיבה שאני לבד. מרבית הזמן אני שלמה עם ההחלטה להיות לבד, כיוון שאני לא מסוגלת לדמיין את עצמי עם בחור שלא מדהים ומרתק אותי.לפני כחצי שנה, לאחר שחזרתי מטיול גדול, התחלתי קשר ידידותי עם בחור בן 26. מההתחלה הבנתי שהוא מעוניין בי מאד וכשפתחתי את הנושא בפניו, הוא הודה שהוא מאוהב בי. מיהרתי להבהיר לו, כדי לא ליצור מצב של אשליות שווא, שהוא מקסים אבל לא מתאים לי לקשר רציני. הסברתי לו שהוא אדם סגור, ללא אינטלגנציה רגשית גבוהה כמו שאני רגילה ושיהיה לו מאד קשה לספק לי את מה שאני כל כך כמהה לו.הוא הבין את הנקודה שלי, ידע שאני צודקת ובכל זאת בחר להשאר איתי בקשר הדוק.המשך הסיפור כנראה די צפוי. עם הזמן התקרבנו והתחלנו בהדרגה להוסיף רובד פיסי/רומנטי לקשר. בכל הזמן הזה, דאגתי להבהיר לו בהזדמנויות שונות שאני עדיין חושבת שלטווח הארוך אנחנו לא מתאימים.לאחרונה, הקשר התהדק במיוחד, מצאתי את עצמי נקשרת אליו מעצם העבודה שאנחנו מבלים זמן רב יחד.בכל הנוגע לרגש וזוגיות, אני כמעט ולא מוצאת את עצמי מבולבלת ולא מודעת לעצמי. הפעם, אני מרגישה שאני אוהבת אותו באיזשהו אופן ומאד קשורה, ומצד שני לא מסוגלת להתחייב לו לקשר רציני מתחושה שאנחנו לא מתאימים.התחושות הסותרות האלה משפיעות כנראה גם עליו. כשהוא איתי, הוא חם ואוהב (וכך גם גורם לי להקשר יותר ויותר). כשהוא לא נמצא איתי, הוא מסוגל להתנתק לכמה ימים, הוא נשמע מרוחק ומתנהג באופן מאד לא זוגי. הוא טוען שמדובר בלחץ של תקופת מבחנים ושההתנהגות לא קשורה אלי. כשפתחתי את הנושא הבוקר שוב, הוא הודה שהוא לא שלם עם הקשר. אני די בטוחה שהוא מרגיש ככה בגלל שאני לא מעניקה לו ביטחון וקשר רציני כמו שהוא היה רוצה, ולא בגלל שהוא לא בטוח בתחושותיו לגבי.הקשר שלנו לא יכול להמשך כך. אני חייבת לקבל החלטה - קשר רציני או בלי בכלל. אני חוששת, כי אני אוהבת אותו ולא רוצה לאבד, במיוחד אחרי שהייתי כמעט שנה לבד, ומצד שני - ברור לי ששנינו סובלים מהאמביוולנטיות של הקשר. אם לזמן קצר חשבתי שאני יכולה לנהל קשר בלי להתחייב רשמית ועדיין להינות, אז עכשיו ברור לי כי זה לא יחזיק מעמד זמן רב.אני לא בטוחה מה אני שואלת. אני פשוט מאד שמח לשמוע את דעתך על הנושא.המון תודה.ספיר.

ספיר יקרה,
תארת יפה את הדינמיקה של היחסים שלך עם החבר שלך. את מבינה לכן, שאם לא תחליטי שאת מתמסרת לקשר, הוא לא יוכל להתמסר גם כן. הוא מגן על עצמו, ובצדק, מפני פגיעה, וההגנה הזו שומרת עליו מפני התמסרות רגשית שלו.האמת היא שאני חושב שאת מטילה עליו יותר מדי. ואני אומר את זה כדי שתדעי זאת להבא, בין אם לקשר הזה או לקשרים אחרים. את ישרה עד כדי כאב, וזה לא טוב. יש מחשבות שמוטב שתשמרי לעצמך, ותחליטי לעצמך אם זה מתאים לך או לא. כאן, במקרה הזה, היזקת לעניין שלך ביושר שלך. הקשית עליו להתאהב בך, בו בזמן שאת עצמך כן התאהבת בו. את רוצה להיות איתו, תהיי איתו, לא רוצה, אל תהיי, אבל אל תפגעי בצד השני, כשאין צורך בכך. כי מה שבעצם עשית זה לתת לו מסר כפול. מצד אחד את אומרת לו שאת רוצה להיות איתו (עובדה, כי זה מה שעשית באופן מעשי), ומצד שני אמרת לו שזה לא יכול להימשך לאורך זמן. הוא מבין ממך שאת רוצה איתו קשר זמני. אולי הוא מקווה ליותר, אבל הוא מפתח לעצמו אמצעי הגנה שאינם לטובתך, והיום מזיקים לך.מותר לך לשמור (בפעם הבאה) חלק מהקלפים קרוב לחזה, עד שתחליטי מה את באמת רוצה. ובתנאי שזה לא יהיה זמן רב מדי (כי כן, גם הוא צריך לדעת היכן את עומדת). השילוב של כנות עם חוסר החלטיות, מזיק לשניכם.

ד"ר יקר
!נדהמתי לקרוא את תשובתך.איך מכמה פסקאות שאני כתבתי, הצלחת לאפיין אותי טוב כל כך??אני תמיד תמיד כל כך כנה עם בני הזוג שלי, ובאמת עד כדי כאב! ואני זוכרת עוד כמה מקרים שפגעתי בבן זוג מאד.תמיד האמנתי שזו הדרך הנכונה לנהל קשרים מכל סוג, להיות כנה עד הסוף, אבל אני מתחילה להבין שיש דברים שלא אומרים, בטח ובטח אם ברור לי שהם לא יתרמו לקשר.רציתי לעדכן אותך בקצרה-הבחור ואני עשינו שיחה נוספת. הוא אמר לי שהוא כן מאד רוצה את הקשר הזה. נראה ששנינו הולכים לכיוון של להיות "יחד". אני התנצלתי בפניו, ואני מבטיחה לעצמי לא להיות כל כך ישירה בנושאים כואבים כל כך.אני מקווה שהכל יסתדר.תודה רבה ד"ר. אני חושבת שבזכות האפיון החותך והמהיר שלך, נפל לי האסימון ואני יודעת על איזו נקודה לעבוד.תודה.

ספיר יקרה,
זו את שאפשרת לי לעשות זאת בעזרת הישירות שלך. המודעות שלך גבוהה, פרט לדבר אחד – שלא ראית שההגיון אמנם אומר לך שזה לא הוא, אבל שהמשיכה שלך אליו, לפחות לדברים הטובים שמצאת בו, הצליחה להשאיר אותך שם עד היום, עד שמבלי "לרצות" (באופן המודע, הרציונלי), התאהבת בו.קל יהיה לך לעמוד בהתחייבות שלך, אם תזכרישחשוב לך מה הוא חושב ומרגיש (כלומר, שתהיי אמפטית יותר גם אליו ולצרכים שלו). מצד שני, השתדלי לא לעבור לקיצוניות השניה (יש נטיה, לפעמים, לאחר הכרה בטעות, להקצין לצד השני): עמדי על הצרכים שלך כשצריך, ותגידי לו כשכואב לך או מפריע לך משהו,אבל בתנאי שהוא יכול לקבל את זה ולעשות עם זה משהו.וכאן, את צריכה להתחשב במגבלות שלו. נדמה לי שהשיחות ביניכם עוזרות לך גם ליצור פתיחות מצידו, ולשפר את האינטליגנציה הרגשית שלו.