תמיכה באב התינוק: איך לשמור על מקומו

שלום
ד"ר נכבדבעלי ואני חווים קשיים בחיי הנישואין. קצת רקע: אנחנו נשואים תשעה חודשים ומצפים לילד (כרגע אנחנו בחודש תשיעי).לפני הנישואין גרנו יחדיו מספר חודשים וכמובן לאחר הנישואין אנחנו גרים ביחד, תחילה בשכירות ולא מזמן עברנו אל ההורים שלי לקראת הלידה ולאחריה.הבעיה שלי, למעשה ,שלנו, היא שאנחנו לא מפסיקים לריב. יש בינינו חילוקי דעות רבים, מ"שטויות" ועד נושאים בעלי חשיבות גדולה. אני חשה שבן זוגי נתפס לקטנות ולמרות שאני מנסה באמת להיות בסדר ולרצות אותו, הוא אף פעם אינו מרוצה. מה גם, לטעמי, התנהגותו בבית ההורים שלי אינה לשביעות רצוני, יש לי ממש תחושה שהוא נמצא "באטמוספירה" משלו,כלומר, נניח, הוא חוזר הביתה ומסתגר בחדר שלנו, לא שאני דורשת שישב כל הזמן בחיק המשפחה, (ואני באמת מעריכה אותו על כך שהסכים לעבור לבית של ההורים שלי, למרות אי הנוחות, כי אני יודעת שסביר להניח שאני לא הייתי מסכימה לעשות כן) אבל את המינימום הבסיסי של להגיע הביתה ולומר שלום, אני כן דורשת. אי לכך, כפי שציינתי, גם התנהגות זו גורמת לנו למריבות, בנוסף לבסיס הרעוע.אני חשה אומללה לאור המצב שהוא מציג בפניי, היות והוא כל הזמן טוען שאני לא מכבדת אותו, ואני מחפשת לריב, וכל דבר אני חייבת להעיר וכו כו, ובאמת הגיעו מים עד נפש. אין לי כוח להתמודד עם ההערות והמריבות האלו, וכמו שציינתי לפני, ממש נראה כאילו הוא נתפס לקטנות, במקום להחליק, כי מה לעשות, אצל כל בני זוג יש חילוקי דעות ולא כל דבר זה עניין של כבוד וכדומה.זהו באופן כללי המצב, אני אשמח לקבל איזשהוא רעיון לפתרון המצב.בתודה ו

מור יקרה,
במידה רבה את נראית כמו תמונת המראה של "אנונימי" שאלה אחת מתחת. אני מפנה אותך לתשובה שלי שם. בנוסף – קחי בחשבון שהוא ימצא את עצמו עוד פחות בעוד רגע, לאחר הלידה, כי אמך עלולה לתפוס את מקומו לגמרי לצידך, ולצד הצאצא החדש. הוא חייב לתפוס אצלכם בבית מקום משלו, כדי להרגיש שם בבית, ולהיות ולהרגיש אבא, גם אם זה אומר לשים גבולות לאמך. אני יודע שזה קשה כשאתם שם, וכשאת תהיי נזקקת לה. ובכל זאת, זה חשוב, כי אחרת ימצא את עצמו מכל בחינה בחוץ מבלי שתשימי לב בכלל. זה צורך חיוני שלו, שאת צריכה להתחשב בו. ושוב, קראי גם את תשובתי ל"אנונימי".