כאשר לא הכל תלוי בך

שלום
לד"ר,לפני כמה חודשים הכרתי באתר היכרויות בחור גרוש ללא ילדים. בן 44. אני קצת צעירה ממנו. התחלנו לצאת. יחסית מהר (אחרי חודש?) הוא טען שאוהב אותי, ואחר כך באופן קבוע טען שהוא מאוהב בי קשות , רצה שאכיר את המשפחה שלו בעתיד הקרוב ועוד. קשה לומר שהרגשתי אותו דבר, אבל חשבתי שאולי הרגשות יגיעו בהמשך וחבל לוותר כ"כ מהר.הסקס הגיע מהר, ובהתחלה לא הכל הלך חלק (בכל זאת אני לא מכירה את הבנאדם אז הרגשתי קצת לא בנוח) אך אחר כך הסתדר, ומבחינתי הרגשתי שמעולה וגם הוא סה"כ נראה מרוצה ושיבח.בימים האחרונים הרגשתי שהוא קצת שקט בטלפון (לא יכולנו להיפגש) וכשחקרתי מה העניין אמר שהאינטימיות בינינו בעייתית. לטענתו לא מדובר באשה אחרת. הוא היה מוכן לתת לקשר עוד צ'אנס , אך לא הגיב יותר להודעות ולהערכתי חסם אותי.גם אם בעיני זה לטובה שהקשר נגמר, אני לא מבינה מה קרה ואיך לצמצם את הסיכוי שזה יקרה בעתיד עם בחורים אחרים

מופתעת יקרה,
אני חושש שהתשובה הקצרה שלי תאכזב אותך: אני לא אוכל לומר לך מה לעשות אחרת כדי לצמצם את הסיכוי שזה יקרה שוב, כאשר על פי כל מה שכתבת נראה שעשית מה שאת אמורה לעשות, ומה שצריך. לא תמיד זה תלוי בך.זו התשובה הקצרה, כי באמת לא תמיד זה תלוי בך, כלומר – את אולי חלק מהמשוואה, אבל יש דברים שהם חלק ממך ואת לא יכולה לשנות, לפחות לא באופן מיידי, כמו הגובה שלך, הידע הכללי, או הרתיעה מג'וקים... לכן אנחנו מחפשים את מי שיאהב את מה שיש בנו, על הטוב, ולמרות הלא מושלם (ולפעמים אפילו דווקא בגללו), וכנראה שזה לא כל אחד – וזה חלק מהחלק שתלוי כבר בו, בנטיות שלו, בחרדות שלו ובאמונות שלו. התשובה הארוכה והמקיפה יותר נמצאת במאמר שכתבתי על התחלות קשרים: "לשרוד את תחילת הזוגיות – גשר צר מאד".