ירידה במיניות: מה עושים?

אורן שלום רב,יש לי חבר מזה כחצי שנה. היחסים בינינו טובים למדי, למרות שיש לי התלבטויות אם אני מספיק אוהבת אותו או לא. אבל הבעיה שלי לפי דעתי לא קשורה לזה והייתה מתעוררת עם כל בחור (אולי אני טועה פה).הבעייה היא אובדן עניין במין. בתחילת הקשר, בחודשיים- שלושה הראשונים, נורא נורא נמשכתי אליו והיה לנו מאד טוב מבחינה מינית. אך בכמה חודשים האחרונים אני ממש מרגישה ש"נגמר לי" מזה, אף פעם לא בא לי מין וזהו. אני עושה את זה איתו פעם-פעמיים בשבוע "כי צריך", לפעמים אפילו נהנית במידה מסוימת וגומרת, אבל בריגוש מאד נמוך ולא מספק עבורי. מה שמוזר לי זה שאני יודעת שאני בן אדם מיני, במידה מסוימת לפחות. בתקופות בהן הייתי לבד בלי חבר, הייתי מאוננת הרבה, אפילו כמה פעמים בשבוע.קשה לי עם המצב הזה, לא בא לי להעביר ככה את החיים שלי, כמעט בלי להנות ממין. גם בו זה פוגע כי אני לא מתלהבת כמו שהייתי בהתחלה והוא שם לב. לא ממש דיברנו על הבעיה כי אני לא מרגישה שיש טעם להגיד לו. מה כבר יוכל לשפר את המצב? אני מעדיפה להמשיך ולעשות את זה בלי המון חשק...האם זו ההחלטה הנכונה, או שעדיף לשתף על אף הפגיעה בו, על אף שאני לא יודעת מה ניתן לעשות ועל אף שמפחיד אותי להגדיר את זה כבעיה רשמית בינינותודה מראש על ההתיחסות.

גלילה יקרה,
קשרים עם בן/בת זוג מושכים, תמיד מרגשים יותר בראשיתם מאשר בהמשכם. כך שירידה במיניות עם הזמן היא טבעית. אצלך הירידה מהירה מדי, ותופעה שחוזרת על עצמה עם בני זוג שונים. אני מציע שתפני לבדך למטפל מיני (שהוא גם פסיכולוג או פסיכותרפיסט), ותעלי שם את השאלה, ואני בטוח שתוכלי לקבל תשובות מקצועיות שאולי גם יוכלו להסביר לך מה בדיוק קורה לך, ולחפש דרכים לפתרון. כך שבינתיים, לא הייתי מעלה את זה כ"בעייה ביניכם" עד שלא תביני טוב יותר מה קורה.