בחירות קשות בזוגיות: טיפול והתמודדות

שלום
ד"ר חסון,אני נשואה חצי שנה. אני ובעלי אוהבים אחד את השני, אך היו לנו קשיים רבים בקשר מיד אחרי החתונה.היה לי חבר 3 שנים שלא הייתי מאוהבת בו, אך אהבתי אותו מאד והיינו מאד קשורים אחד לשני. אני יזמתי ממנו את הפרידה כי רציתי להרגיש יותר "ריגושים". אחרי הפרידה המשכנו להיות בקשר ידידותי במשך שנתיים.גם לפני שהתחילו הבעיות עם בעלי לא היה אפילו יום אחד שלא חשבתי עליו, גם בתקופה הכי מאושרת שלי כשידעתי שאני עומדת להתחתן עם אדם שאני אוהבת. אני מרגישה ויודעת שאני לא יכולה לדמיין את חיי מבלי להיות איתו בקשר.התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כשבועיים בתקווה שזה יעזור לי להבין מדוע אני לא מצליחה להתנתק ממנו. אני עדיין מרגישה מאד קשורה אליו ולמשפחתו, למרות שגם לבעלי אני מאד קשורה. אני מרגישה כבר חודשים שהחיים שלי "תלויים באויר". אני ממש מתלבטת במי מבין השניים עלי לבחור לחיות את חיי. *החבר הקודם מוכן לחזור להיות איתי ולהתחתן איתי.כנראה שבתוך תוכי חשבתי לעצמי שכאשה נשואה אוכל לפחות להיות איתו בקשר ידידותי מידי פעם, ועכשיו שאני יודעת שבעלי לא יהיה מרוצה מזה, אני לא מסוגלת לחשוב שיהיה בינינו ניתוק מוחלט. אני פשוט לא מסוגלת לוותר עליו (למרות שיש לי משיכה מינית יותר לבעלי).אנא, תאמר לי מה הסיטואציה הזאת יכולה להגיד עלי.אני ממש בדילמה ובמועקה. תודה.. מישל

מישל יקרה,
את עושה את הצעד הנכון, כשאת מתחילה בטיפול כדי להבין מה באמת קורה לך. והרי ברור לך שלו היה המצב הפוך, והיית בוחרת בחבר הקודם שלך, היית היום באותו מצב, אם לא גרוע יותר.עשית בחירה. את לא יכולה לעשות בחירה כפולה. מכיוון שהחבר הקודם רוצה בך, וכפי שאת אומרת, היה מוכן להתחתן איתך, הוא לא יכול להיות ידיד שלך. הוא יכאב מדי כשהוא איתך. זה לא אומר שאת לא יכולה להחליף מחדש, אבל זה אומר שלכל אחד מהם יש יתרונות ויש חסרונות. עשית בחירה מסוג מסויים, ומתוך מה שאת כותבת, כנראה שעשית את הבחירה הנכונה. אבל החבר הקודם יחסר לך. זה המחיר של בחירה. קל להבין למה קשה לך לשלם אותו כאשר שניהם מוצלחים, אבל ככל שמתבגרים עושים בחירות קשות יותר. ועדיף לעשות בחירות קשות (כאשר שתי האפשרויות טובות), מאשר בחירות קלות (שיש לך פחות ממה לבחור).

עברו כמעט 6 שנים מאז כתבתי לך את ההודעה הראשונה. המון זמן..בזמן הזה נולדו לי שני ילדים. עד עצם היום הזה, אין יום אחד, שבו אני לא חושבת על החבר הקודם (עדיין רווק). יחסיי עם בעלי לא כל כך טובים, אני עוברת התעללות נפשית ומילולית ורבנו כל כך הרבה פעמים. ניסינו טיפול זוגי ביוזמתו במשך חודשיים, והוא הגיע למסקנה שזה לא עוזר כי שנינו יודעים בדיוק מה הבעיות שלנו, ושאנחנו לא מסוגלים להשתנות. בעיקר הוא.האם זה נורמלי לחשוב על החבר הקודם כל כך הרבה שנים?..אני חושבת להתגרש, בלי קשר לחבר..אני מיואשת נורא מעצמי ומהזוגיות שלי.אנא ייעץ לי..