בחירות כפויות בזוגיות: מאבק כוחות

ד"ר אורן שלום רבאני אשה בת 33 נשואה 4.5 שנים ואם לשני ילדים בגילאים 4 +חצי שנההרקע לנישואיי ולתחילת הקשר לא מוצלח כלל וכלל כיון שהתחתנו בלית ברירה עקב הריון לא מתוכנן והיות שאני נגד הפלות שנינו עמדנו בפני חוסר ברירה אלא שלי היה קל יותר לקבל את העובדה הן מפני שנורא רציתי להכנס להריון ונורא רציתי להתחתן ולהקים משפחה .אלא שלאור מצב הזוגיות שלי בדיעבד ברור שבחרתי בדרך עקלקלה כי התברר שהפערים ביננו בכל תחום שבעולם עמוקים. אילו הייתי מודעת לכך קרוב לוודאי שהייתי נזהרת יותר (אמצעי מניעה)זה שהוא לא נזהר זה כבר סיפור אחר...(יש סיבה קונקרטית-לא אלכוהול אבל דומה)אז זה פחות או יותר הרקע שלנומה שמפריע לי כרגע זו בעיה שיש ביננו שכבר נסחבת איתנו עוד מהתקופה של ראשית הקשר בעיית המראה החיצוני.!!!לבעלי מפריע שאני לא "רזונת" אני אציין עובדה לגבי המשקל שלי כשאני במשקל 57 אני נראית מצוין .כשהכרנו שקלתי 60 קג לא עודף רציני במיוחד וכבר אז הוא טרח להשמיע לי שאני חייבת להרזות כי כל חברותיו הקודמות היו רזות וששומן דוחה אותו...כמובן שחשתי פגועה דחוייה לא נשית ומה אני יגיד לךסבל יומיומי של חשדות שהוא בוגד ולא עבר יום מאז ועד היום שלא חטפתי ממנו הערות על האכילה שלי ביטויים קשים שלא שמעתי מאף אדם בעולם בכל חיי כגון בהמה או תאוותנית וחסרת מעצורים ועוד כהנה וכהנה באמת שלא רוצה להזכר...היום הוא נזהר יותר בהתבטאותיו אך ממשיך לעקוץ ולהעיר וכן אנו משוחחים על כך הוא טוען שאם אני משמינה זה דוחה אותו עד כדי כך שלא בא לו לשכב איתי וכשהוא כועס הוא מתבטא בצורה הרבה יותר מכאיבה .כל המסלול הזה הרסני בעניי ולא נותן לי שקט נפשי להתרכז יותר בעצמי עובדה קיימת היא שבכל פעם שנכנסתי לתקופת הנקה וגידול התינוק השמנתי קצת יותר גם כיוון שאני בבית רוב היום וגם מתוך דאגה לכך שיהיה חלב טוב לתינוק. כיום העובדה שהשמנתי הרבה יותר בולטת אפילו בעניי וברור לי שעליי לרזות . השאלה שרציתי לשאול אותך זה למה אני כל כך נפגעת מזה שהוא מעיר לי?(והוא הרי צודק בתכלס גם אני לא מרוצה מהמראה שלי)ולמה פתאום לרזות נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית אני במצוקה נוראית נכנסתי מזה לחרדות שהוא שוכב עם אחרות והתחלתי לאבד את הבטחון העצמי שלי שגם ככה לא היה מי יודע אף על פי שתמיד הייתי מחוזרת ומוחמאת ותמיד קיבלתי פידבקים חיוביים למראה שלי בקיצור אני לוקחת את כל הענין הזה מאוד קשה וזקוקה בדחיפות לעיצתך הטובה כיצד עליי להתמודד עם הכל תודה וסליחה על האריכות ליא(שם בדוי)עוד הערה קטנה: בגיל 28 הצלחתי לרזות בדיאטה ושקלתי 56 ונראיתי נפלא וזה החזיק מעמד כשנה בלבד עליתי ל60 ואז כבר הכרתי את בעלי היום אני שוקלת 67 קג.

מה שאת מספרת קרוב מאוד ללבי. הייתי שם.עברתי התעללות רגשית במשך זמן רב. באמת אהמנתי שהערך שלי נקבע לפי מספר הקלוריות, האחוז השומני וכניסתי למידה 36 ומטה.ברחתי כשאני בהריון. התחתנתי אחרי שנים עם אחר.עד היום הצלקות מאז עמוקות. ההשפלה מאז חדה וברורה.בבקשה תזכרי בערך האמיתי שלך ויש כזהומגיע לךכזה ולו רק בזכות היותך אדם.אל תתני לאף אחד כולל עצמך את כוח ההשפעה, הפגיעה."אתה לא תדבר אלי יותר ככה לעולם, ואם כן אני הולכת למקום אחר- מגיע לי"נקודהאם תרצי אני לרשותךולבעל הפורם- סליחה על ההתערבות.

ליא יקרה,
נקלעת, על-ידי בחירות שעשית בחייך, לזוגיות שבה את נמצאת היום. הזוגיות שלך "סוחבת" איתה את התחושה שלו, כך אני מניח, שהוא נמצא בה קצת שלא ברצונו. כלומר, שניכם מרגישים אולי שהבחירות שעשיתם אינן הבחירות הנכונות, אם כי הוא מרגיש אולי יותר ממך שהוא נגרר אליה על-ידי בחירות שלך, וכן שהוא בסך הכל אדם הגון שבתנאים האלה "עשה את המוטל עליו", כלומר, לקח אחריות ולא ברח ממנה. אבל אחד הקשיים של התנאים הללו, הוא שכל דבר קטן מחזיר אותו לשאלה: מה אני עושה כאן? וגם: תראו כולם כמה הקרבתי! שאלות שמביאות אותו, באופן טבעי, להשתמש בהקרבה שלו כדי להרוויח משהו אחר בזוגיות, לשלוט קצת יותר בה ולשלוט אולי גם קצת יותר בך, כי "יש לו הצדקה" בשל ההקרבה שהקריב נגד רצונו. אלה הם התנאים ההתחלתיים.התמקדת בהבט אחד של הזוגיות שלכם, והוא המראה שלך. אני די משוכנע שזה מתבטא גם בהבטים אחרים, אבל העובדה שאת מתמקדת בנושא הזה, אומרת לי שאת חושבת שזהו נושא חשוב בעיניו. או לפחות, שאת מרגישה שהוא משתמש בנושא הזה יותר מאשר בנושאים אחרים א. משום שלכאורה את יכולה לשלוט במשקל שלך ולשנות אותו, ו- ב. שדווקא משום שאת יכולה, לכאורה, לשלוט בזה, הוא יכול, בקלות יחסית, להעביר את האשם בכשלון היחסים שלכם אלייך. את הסיבה שזה מפריע לך, ושאת נפגעת כל כך למרות שאת חושבת בהוא צודק, ושאת צריכה לרזות, את צריכה לתלות בחוסר הבטחון שלך בזוגיות. גם את וגם הוא מוצאים בזה, כנראה, אמתלה מספיק טובה לתלות בך את האשם, והיה ויחליט יום אחד לבגוד בך, וזה מה שמפחיד אותך.ליא, יש אנשים, הן גברים והן נשים, שעודפי שומן בבני הזוג שלהם באמת מפריעים להם. יש אחרים שרק מנצלים את זה לשליטה בבני הזוג שלהם על-ידי הורדת הבטחון שלהם. אני לא יכול לדעת אם אצלו מדובר בשניהם גם יחד, או שהוא רק מנצל זאת לשליטה בך. הקושי העיקרי שלך הוא להתמודד עם הנכונות הקלה שלו להוריד לך את הבטחון. אני חושב שלו הוא היה מסייע לך לבנות את הבטחון העצמי שלך, היה לך קל יותר גם להוריד במשקל. ואז אולי היו קשיים אחרים עולים על פני השטח, ואולי היו נעלמים – את זה, אני בטוח, את יודעת יותר טוב ממני. ואולי זה מה שמפחיד אותך, בהורדת המשקל, הידיעה שאין לזה סוף, ושאחרי שתעשי את המאמץ ותורידי במשקל, יבוא משהו אחר? ואם הוא ימשיך גם אחר-כך להוריד לך את הבטחון העצמי בך וביכולת שלך לשמור על הזוגיות הזו, אז אולי את חוששת שיהיה לך קשה להמשיך ולשמור על המשקל, ולכן את מוותרת מראש? – עשי קצת חושבים על העניין הזה, בדקי מה את רוצה, מה טוב לך בזוגיות ומה לא, ואם ואיך פותרים את יתר הבעיות. עודף המשקל נראה לי יותר סימפטום מאשר בעיה, או שמא אני טועה?ואגב, כדאי לקחת בחשבון שכל טיפול זוגי, אגב, שתעברו, ייקח אתכם מחדש לדרך שבה התחתנתם, כי זו נקודת המוצא שבה הוא מרגיש שהוא "חזק", כלומר, שהוא הוכיח בו שהוא אדם הגון ואחראי, ולכן "מגיע לו" כל מיני זוטות ודברים קטנים שהוא דורש בתמורה להקרבה הזו שלו.

מיכל יקרה,
התלבטתי אם להשאיר את ההודעה או להסיר אותה, כי פתרון שהתאים לך, לא בהכרח מתאים גם לליא. היא נמצאת במערכת אילוצים אחרת, סביר שהיא תרגיש אחרת אם היא תחליט להפרד מבן זוגה, וסביר שהתמיכה המשפחתית והחברתית שונה. ולכן פתרון שמתאים לך, לא בהכרח מתאים לה. ובכל זאת, השארתי את ההודעה שלך, רק כדי לציין לליא שיש מי שמחליט אחרת כאשר מתייחסים אליו כך. זה לא אומר שאת, ליא, צריכה לנהוג באותו אופן, אבל חשוב לדעת שהאופציה הזו קיימת, ושגם אחרי מימוש שלה, יש חיים. אבל גם, כפי שאת רואה, צלקות.מה את עושה, מיכל, עם הצלקות הללו, ועד כמה הן משפיעות עליך היום?