יציבות בזוגיות: מתי כדאי לפנות לייעוץ?

שלום
ד"ר אורן חסון,מזה חצי שנה אני נמצאת בזוגיות לא ברורה לי. אני נמצאת בקשר זוגי עם גבר בן 30 שלא נהל מערכות יחסים רציניות לפני (אחת לפני 8 שנים ) ואת זה הוא לפי טעמתו לא עשה כי הוא מאוד נפגע ולא היה מוכן להפגע. איתי זה אחרת לפי טענתו. למרות שהוא טוען שאיתי הוא רציני הספקנו להפרד במשך חצי שנה פעמיים... משהו שלא רגיל לי לגמרי (נהלתי מערכות יחסים שלי שנים ולא נפרדנו וחזרנו אף פעם ). הפרידה הראשונה נעשה בצדו בטענה שהוא התקרר ולא יכול לתת לי את מה שאני צריכה מבחינה רגשית. החזרה אחרי שבוע הייתה ביוזמת שנינו , מצדו הייתה הטענה שהוא לא חשב שיתגעגע אליי כל כך. לאחר חודש של ניסיונות מצדי לשפר את המצב נהלנו שיחה (יותר נכון אני נהלתי שיחה כי הוא נמנע מלדבר איתי פנים מול פנים על נושאים רציניים ואישיים מידי) ובקשתי שיתחיל לומר לי אם משהו מפריע לו והוא היה רוצה משהו לשפר לשנות, שאני לא יכולה לנחש מה קורה אותה ומה הוא רוצה... בתגובה קיבלתי שהוא לא מרגיש בנוח בזוגיות שהוא לא רגיל לזה שהוא היה כל החיים שלו לבד ... שמהילדות הוא היה לבד ולא דבר עם אף אחד ושצפוף לו ושהוא כרגע נישאר איתי בזוגיות בגלל המבחנים הקשים בתחום הרפואה שיש לי עוד 5 שבועות... והוא לא רצה לדבר על כל זה בגלל שהוא פחד להשפיע על כך שאני לא אצליח במבחנים. בלי לחשוב אמרתי שאם הוא רצה להשאיר עד אחרי המבחנים שישאר כתגובה כמובן נאמר לי שהוא גם ככה ילך אחר כך ושזוגיות כניראה זה לא בשבילו ושאם הגורל שלו להיות לבד כל החיים אז הוא ילמד להשלים עם זה. וכך נישארנו יחד ... ליום. יום למחרת נפרדתי ממנו ואמרתי שאני לא צריכה טובות ושאת הדברים שלו הוא יקבל בדואר. לא יכולתי להתמודד עם זה באיזור מגורי ... קניתי ישר כרטיסים למשפחה בצרפת ונסעתי לשבעיים. התמודדתי עם זה יפה מאוד שם... כל יום למודים בקרבת דודים וילדים קטנים שלא שואלים שאלות. התחלתי להתנתק רגשית. בסוף השבוע הראשון קיבלתי סמס ממנו שאראה את הדואר האלקטרוני. ולא האמנתי למראה עיניי. בדואר הוא טען שלפני היה לבד כל החיים בלי חברים בלי משפחה ושאנשים במשך הזמן הראו לו כמה רע זה רגשות... ושעם הזמן הוא התחיל להתרחק מהאנשים ולא רצה שום קשר וככה הוא חי שנים על גבי שנים. ואז אני הופעתי כזו מדהימה יפה חכמה קלילה וכו... הוא הרגיש שהוא מתחיל להתאהב אבל אחת השיחות כשהגבתי בצורה רעה על האימרה שלו שהוא מפחד מאהבה גרמה לו להתחיל להתרחק ממני ולכן הוא לא יכל להפתח. בהמשך באה הערצה ועד כמה שהוא טעה ועד כמה שעצוב לו שהוא עיבד אישה מדהימה ולא רק זה אלה חבר טוב משהו שלא היה לו בחיים וכו .... ואימרות על תכונות אופי מדהימות ועל כמה שלא מגיעה לי ההתנהגות שלו וכמה שזה לא היה בסדר ... ושזה לא נכון שהוא לא יכול להרגיש כלום הוא כן מרגיש אבל הוא מבין שזה כניראה מאוחר מידי... ושאומנם לכל אחד מגיעה הזדמנות שניה את שלו הוא כניראה פספס וזה מאוד כואב לו . כמובן שאת כל העבודה העצמית הנהדרת שעשיתי עם עצמי לשכוח אותו נמחקה ברגע. בהתחלה רשמתי שאין לי מה לומר והוא ביקש שאני אענה לו כאשר אדע מה לומר. כתבתי מאייל חזרה לאחר מספר ימים ... דברנו אמרתי שהייתי רוצה לתת הזדמנות אבל לנהל מערכת יחסים של יויו אני לא מוכנה ואז בשלב מסויים הוא טען שהוא מפחד להרוס את זה שוב.. מה שהרגיז על החוצפה לבקש הזדמנות ואז לומר אני מפחד לקחת אותה. לא הבנתי ... מצאתי את עצמי שוב בתוך זה חסרת אונים. יום למחרת התכתבנו והוא בקשר שאחזור אליו ושאני חסרה לו יותר מאשר שהוא מפחד להרוס. חזרנו ... חזרתי מצרפת, הוא פגש אותי והרגיש כאילו חזרנו לתקופה היפה של הזוגיות שלנו. ובאמת מאז הוא היה רוב הזמן שם ונתן לי את מלוא תשומת הלב והרגשתי שהוא שם ...יזמתי כל מיני דברים לזוגיות (כמו החלפה של מעטפות עם משאלות טיול וכו ...) אבל מאז החזרה אני מסתובבת רוב הזמן עם מחשבות שהוא לא באמת התכוון לנאמר וכל דבר שהוא אומר אני יכולה להבין שהוא איתי למרות שהוא לא רוצה את זה... שבוע שעבר נהלנו איזה 7 שיחות על כך שהוא לא החליף סטטוס בפייסבוק שהוא במערכת יחסים, כמובן שלא אמרתי שיעשה זאת כי זו לא צורה אבל היה סוג של מתח, הוא מבחנתו טוען שזה לא עיניין של אף אחד מה קורה איתו והאנשים ששם הוא גם ככה לא נפגש עם אף אחד ואם אני מפחדת על נשים ברשימה שלו הוא אמר לכולן שהוא תפוס (משהו שאני גם בעצם מאמינה לו כי הוא טיפוס שיבגוד אבל הנקודה היא הרעיון) ... אני מבינה שכל זה לא נכון מצידי אבל כל פסיק במשפט שהוא יכול לרשום לי מכניס אותי לפאניקה והרגשה שהנה הוא יעזוב שוב מחר . את רוב המחשוב האלה אני משתדלת לשמור לעצמי אבל בפנים אני מתהפכת כל רגע ... אם הוא לא שולח לי בוקר טוב סמס אני ניכנסת ללחץ ששוב הוא מתחיל להתרחק (אני יודעת שזה לא נורמאלי ) אבל אני לא יכולה לעשות עם זה כלום אני פשוט מריצה כל הזמן את המילים שלו שהוא יעזוב בכל זאת למרות שלו אמרתי שאנחנו מחקנו את העבר ואני לא רוצה לדבר על זה ושמשם לקחנו רק את הטוב...ובעקבות זה אני מוצאת את עצמי לגמרי לבד בסיטואציה עם אבא בחול שמבקש שאעזוב אותו (הוא תומך אומנם אבל טוען כל הזמן שזה לא ישנה ולא יהיה שום דבר טוב מזה) עם חברות שגם שם אבל לא באמת יכולות לתת לי את הבטחון במערכת היחסים הזו שבתוכן חושבות וגם אומרות שהוא לא טוב לי ושצריך לעזוב ואני שפשוט יכולה אחרי כל מילה בערך להתהפך ולחשוב שהוא לא מעוניין ושהוא לא מרגיש כלום.אני ממש צריכה הסבר כלשהו ממישהו אובייקטיבי ומבין מה לעשות מה קורה כאן ... מה בהמשך ... אני אוהבת אותו ואני לא ממש רוצה לוותר עליו אבל אני מרגישה שבחצי השנה האחרונה אני מתחילה לוותר על עצמי והבריאות שלי ... רזיתי ב8 ק"ג בחודשיים האחרונים ואני לא ישנה יותר ויש לי לימודי רפואה על הראש... מה אני לעושה אני לא יודעת ...

שנאפי יקרה,
את לא רגילה לקשר עם גבר שאינו יציב בהחלטותיו, וזה מאיים ומרגיש לא בטוח, ובצדק. ייתכן גם שהוא כן יציב ברגשותיו, אלא שקשה לו להכיר בהן, כי הם חושפים אותו לפגיעות. ואז, אם הוא שומר עליהם עטופים היטב, יתכן שהם נשלפים רק כאשר הוא מבין מה הוא מאבד. התוצאה היא חוסר יציבות. אני לא יודע אם זה המצב, אבל זו אחת האפשרויות לחוסר היציבות שלו.הוא עדיין בחור צעיר, והוא יכול לשנות. אבל... במקרה שלכם הייתי ממליץ על יעוץ זוגי. דווקא בגלל שאתם בתחילת הדרך, דווקא בגלל שלא קל לו, ודווקא בגלל שיש לו כוונות טובות ועם חשש מזוגיות. הוא צריך ללמוד להתמסר, ותהליך של ייעוץ יכול להרגיע אותו, מצד אחד, וללמד אותך מיהו ומהו בדיוק מצד שני. ומצד שלישי – ללמד אתכם תקשורת פתוחה וכנה. היא חשובה כדי שתוכלו להתמסר לזוגיות הזו.אל תפחדו מכך שאתם צעירים מדי וטריים מדי כזוג מכדי ללכת ליעוץ. מגיעים אלי לא מעט זוגות צעירים בתחילת דרכם, ולפעמים דווקא זה הזמן הנכון ללמוד הרגלים ותקשורת נכונים. חשבי היטב על כך, אם את באמת אוהבת אותו ורוצה באמת לבחון את דרככם. תרגישי הרבה יותר בטוחה כאשר יהיה בצידך גם ליווי מקצועי שייתן לך פרופורציות נכונות.

ד"ר ארון חסון שלום,אני מאוד מאוד מודה לך על התגובה. יש בה המון שמרגיע. לצערי אני יודעת במאה אחוז שהוא לא יסכים בחיים ללכת ליעוץ זוגי היות והוא מאוד מאוד מתנגד לכל מה שקשור לפסיכולוגיה ולטיפולים מהסוג הזה. זה מתקשר לכך שהוא מאוד לא מכבד את אביו הפסיכולוג וטוען שאלה אנשים שלא יודעים מה הם מדברים. הבעיותיות גם שאין לו חברים טובים שהוא משתף אותם במה שקורה לו.. הוא פשוט לבד.. אני פחות או יותר נהיתי האדם שהוא משתף וגם לא עד הסוף היות ויש עדין מצבים שהוא לא שמח לפתח שיחה עליהם. מדובר בבן אדם שמתקשר עם אנשים באינטרנט שלא צריך יותר מזה לטענתו ונפגש הם חבר או שתיים (שגם אותם הוא מציין כמכרים) מהלימודים שלו פעם בחודש. מלבד זאת התקשורת שלו עם העולם החיצון דרך האינטרנט ואיתי בסופי שבוע כמה ימים. הקשר עם בני המשפחה שלו עוד יותר מוזר היות והוא מנהג שהוא מתקשר איתם מתוך חובה. טיפול זוגי מבחינתו לא יבוא בחשבון ... הוא יטען שאנשים מבחוץ לא יכולים להבין מה קורה בפנים. אני מבינה שזה קצת אולי מוזר אבל אולי איזשהו עצה או משהו שאתה יכול לייעץ לי כיצד להתנהג בהמשך ?תודה רבה

שנאפי יקרה,
אני לא יודע היכן אתם נמצאים. אם אתם בסביבה שלי, יתכן שהוא יראה בי משהו אחר. יתכן. כי אני לא מגיע מהעולם הפסיכולוגי, אלא הביולוגי. יש זוגות ובודדים שמגיעים אלי דווקא בגלל זה. אם אתם גרים באזור המרכז, או יכולים להגיע לתל-אביב, תני לו להביט באתר שלי, ואולי גם לתת לו לקריאה את המאמר "האדם אינו אי", שכתבתי על הפסיכולוגיה. אני נותן לך את זה מתוך המחשבה שאולי יעורר בו נכונות לתהליך משותף בכל זאת.

ד"ר אורן חסון שלום,לצערי אנחנו גרים ברכז אבל במרכז גרמניה, הייתי גם מאוד שמחה אילו הייתי יכולה לתת לו לקרוא את המאמר אבל לצערי הוא לא דובר עברית... אולי זה קצת לא הגיוני אבל אם יש לך איזשהו מאמר באנגלית אפילו זה בסדר הוא כבר יסתדר...אני בטוחה ויודעת שהתחום שלך הוא אחר ולי אישית אין בעיה עם זה בלימודים שלי אני עוסקת בזה יחסית הרבה אבל אין לי מושג איך אפשר לגרום לאדם עם דפוס כל כך בעייתי של זוגיות, יחסים בבית פסיכולוגיה, אנשים זרים והאני האישי שלו להפתח ולנסות לשנות זאת למרות שאני חייבת לציין שאני כן רואה בתקשורת היומית שלנו שיפור... הוא אפילו ציין שהוא ממש שמח לעבור סוף סוף לדירה גדולה יותר ושלו בשביל שיהיה לנו נוח יותר ונוכל לבשל יחד במטבח את מה שהוא הבטיח שלו , אני אעזור לו בקניית רהיטים לדירה החדשה וכו וכו... אבל אני עדיין עם יד על הדופק כי זה כבר קרה שהוא מהיום למחר סיפר לי משהו אחר וטען שהוא לא יכול לתת לי את כמות הרגשות שאני צריכה (אוקיי יש סיכוי שזה גם קצת פער תרבותי) . אני ממש אודה לך אם אוכל לקבל מאמחר כלשהו או אולי איזשהו טיפ למה שאני יכולה לעשות פה במרכז גרמניה.בתודה רבה מראש

שנאפי יקרה,
הבנתי את האילוצים. תודה ששיתפת. אם כך, מה שאני יכול להציע, באופן אישי, הוא יעוץ מרחוק (בעזרת סקייפ), וזאת אם הוא דובר אנגלית מספיק שוטפת. עבדתי לא מעט באנגלית עם זוגות מעורבים, ועבדתי מספיק ממרחק, כך שאני יודע שהדבר אפשרי. אמנם היה נוח יותר לו הייתם מגיעים אל הספה שלי, אבל גם יעוץ מרחוק, ובאנגלית, אפשרי. בודאי שזה עדיף על אי עשייה, כאשר עשייה יכולה להועיל.חומרים שלי באנגלית אינם מהעולם הטיפולי, אלא הביולוגי או התאורטי, של פסיכולוגיה אבולוציונית (מאמר מדעי עבור כתב העתEvolutionary Psychology, על הדמעות כתקשורת – את ההשלכות המעשיות אני עושה בתהליך היעוץ, והמאמר לא נוגע בזה). תוכלי למצוא את הכל כקישורים מתוך הדף שבאתר שלי העוסק באקדמיה ומחקר:http://www.orenhasson.com/publications/publications.asp.המאמר עצמו נמצא כקישור ברשימת הפרסומים, והאתר בשפה האנגלית ממש מעל לזה. אם תרצי להתייעץ איתי מעבר לזה, אנא כתבי למייל שלי:do@orenhasson.com.