יעוץ זוגי: איך לבטא צרכים ורגשות

שלום
דר',בעלי ואני נמצאים ביחד כבר כמעט שמונה שנים מתוכם ארבע וחצי נשואים, יש לנו ילד בן שנה וחצי.בעלי בן 31 ואני בת 26.לפני כשנה לערך התחלתי להרגיש שמשהו קורה לקשר שלנו, השיחות התחילו להתקצר עד שהיום השיחות מתבססות על דברים שיטחיים או מה שקשור לילד, הוא לא ממש עוזר בבית ואם כן זה בדרך כלל אחרי שאני מבקשת ממנו מספר פעמים, הוא לא מתעניין, הוא לא יוזם, אני מרגישה כאילו הפכנו לשותפים לדירה יותר מאשר לבני זוג.כמו כן, יחסי המין בינינו לא מדהימים, התדירות היא אחת לכמה חודשים במקרה הטוב וגם אז אני לא נהנית, למרות שהם היו לא משהו די מההתחלה של הקשר.כשאני מנסה לדבר איתו או להעלות את הנושא שמשהו מפריע לי בזוגיות הוא נכנס למצב של מגננה והשיחה הופכת לריב ואני פשוט מוותרת כי אין לי יותר כוחות.אני מרגישה משועממת מהקשר, אנחנו לא מתקשרים ומרגישה כאילו אבד הניצוץ מצד שני יש תחושה כאילו רק אני מרגישה ככה ומבחינתו הכול תקין.אני מוצאת את עצמי לאחרונה מסתכלת על גברים אחרים, ונמשכת לאחד ספציפי, אני לא יודעת מאיפה זה נובע אם מהצורך בחיבה של מישהו כי אני לא מרגישה אותה בבית או כי איפשהו הרמתי ידיים.אני לא יכולה לפרק את החבילה בגלל הילד, אני מאמינה שהוא צריך תא משפחתי שלם של זוג הורים.אני רוצה לנסות לתקן את המצב, אני רוצה לנסות להעלות מולו את כול הדברים שמפריעים לי ומפחד שזה שוב יהפוך לריב כי הוא יכנס למגננה, ולא ייצא מזה כלום.האם יש לך איזושהי עצה לתת לי איך אפשר להגיד לו את הדברים?תודה מראש,

מרי יקרה,
אכן, רצוי לומר את הדברים כצורך, וכבקשה יותר מאשר כתלונה. אבל יתכן שהיית עדינה בהבעת הצרכים שלך, ושעשית זאת לעיתים נדירות ולא באופן שנראה כאשה שכל מה שהיא יודעת זה רק להתלונן, ובכל זאת הוא מרגיש שיש לו בעייה, והיא שהוא לא יודע איך ולא יכול לספק את הצרכים הזוגיים שלך. זה לא אומר שהכל אבוד. אמנם טבעי שהחסר הזה גורם לך להתחיל להסתכל מסביב, אבל נראה לי שאת עדיין במקום שבו את רוצה קודם כל לשקם, ואולי לבנות טוב יותר את מה שבינך לבין בעלך. לכו ליעוץ זוגי. כדי להיות מסוגלים לדבר נכון יותר ביחד, כדי שאת לא תפחדי לומר, וכדי שהוא לא יפחד שהוא לא יכול לממש את הצרכים שלך - כי לשניכם תהיה הדרכה.

תודה רבה