ילד משותף: מתי זה רלוונטי?

שלום
ד"ר חסון,אני בת 37 גרושה מזה 3 שנים + ילד בן 5.נמנעתי כמעט לחלוטין מיצירת קשרים רומנטיים בשנתיים האחרונות אך לפני כחודשיים הכרתי גבר מקסים בן 49 , גרוש+3.אנו מסתדרים נפלא ונהנים האחד במחיצת השנייה וניתן לומר שבעצם מבחינתי עד לרגע זה זהו הגבר האידיאלי בשבילי מבחינת כימיה, תכונות אופי, איטליגנציה, מראה וכו' אך עם זאת אני מתלבטת לגבי המשך הקשר מהסיבה הבאה:אני הייתי מאוד מעוניינת ללדת עוד ילד, צורך עז שלי ורצון שלבני יהיו אח או אחות.בתחילת הקשר הצבתי את הנושא על הפרק לפחות שיידע שזה הכיוון שלי והוא טען שהוא פתוח לכל דבר אך לא יכול לקבוע מראש מה יהיה (מה שנכון-נכון) אך טען אם הקשר יהיה טוב הוא לא פוסל אפשרות להיות שוב אבא אבל שוב אינו מבטיח כלום מראש.אני המשכתי בקשר כיוון שמצא מאוד חן בעיניי והדחקתי את הרצון שלי אך כל כמה ימים מקבלת "תזכורת" מהסביבה (חברים ועמיתים לעבודה ועוד כל מיני נשמות טובות) שכדאי לי לעשות עוד ילד וזה חשוב שיהיה אח לבן שלי וכו' מה שמעיר את הרצון שלי גם כך לילד בכל פעם מחדש.הגבר שעימו אני יוצאת הוא אדם רגיש, אבא נפלא לילדיו אך גם לא סגור על המשך דרכו וגם כבר אינו בחור צעיר מאוד (למרות שנראה מצויין:-))אני לא יודעת אם להמתין תקופת זמן מסויימת ולהעלות שוב את השאלה ואז מסתכנת בכך שאפגע יותר כי כבר עכשיו אני מאוהבת...או פשוט לסיים את הקשר ולנסות לחפש מישהו שרצונו תואם את שלי.אני ממש לא מעוניינת ללחוץ על אף-אחד וגם חושבת שהוא מאוד מיוחד ביחס לגברים אחרים שהכרתי.אשמח לקרוא את עצתך בנושא.תודה מראש,ענבל.

ענבל יקרה,
מצד אחד, חודשיים זה באמת מוקדם מכדי לדעת אם בן אדם יכול להתחייב לכל החיים, וילד משותף זה סוג של מחוייבות לכל החיים. מצד שני, את רוצה לדעת שהוא ירצה מספיק כדי להגשים את החלום הזה שלך, אם הכל ימשיך להתקדם כראוי. ואולי כך את צריכה לנהוג - להניח שהוא גבר ראוי, הוגן ומוסרי, כפי שזה נראה לך, ולהיות ברורה שאת באמת רואה את עצמך עם עוד ילד בעתיד, מבלי לנסות ולחייב אותו שזה יהיה ממנו. כלומר, די שתגידי פעם בחודש וחצי או חודשיים, כשהדבר יהיה רלוונטי, שזו כמיהה משמעותית שלך, כדי שהוא יזכור. אם הוא גבר הגון, זה ישפיע עליו, ואם הוא יישאר איתך בכל זאת, זה מתוך ההבנה שאם הכל כשורה זה יהיה חלק מהקשר. ואם הוא ירגיש שהוא רוצה איתך קשר מחייב פחות, הוא יצטרך להבין שהוא עלול לגרום לך לעוול, ולכן להודיע לך קודם שזה לא מתאים לו. או לך. במילים אחרות, כדאי להיות סבלניים עוד, לתת לקשר להתפתח ולראות אם אתם באמת מוכנים להתחייב זה לזו עד לקשר של הורות, ובדרך, פשוט להשאיר את הצהרת הכמיהה הזו שלך ברקע, גם אם לא חזק ברקע, כדי שיבין שאת איתו מתוך הכוונות הרציניות ביותר האפשריות. וזה כשלעצמו מחייב גם אותו.

ד"ר חסון היקר,
תודה רבה על המענה.החלטתי לפעול כפי שפירטת אך דווקא אתמול הנושא עלה ממנו.הוא אמר לי שכיף לו איתי מאוד, הוא כבר פיתח אליי רגשות והוא ישמח אם תתפתח איתי זוגיות רצינית.עם זאת הוא אמר שעליי לקחת בחשבון שלהתחתן ולעשות עוד ילדים אינו משהו שכרגע בראש מעייניו (גם בעיניי זה די הגיוני שגבר בן 49+3 לא ממש יחפוץ בעוד ילד למרות שהוא מאוד אוהב ילדים ואמר לא פעם שחסר לו בבית רעש ובלאגן של ילדיו כשאינם איתו). שוב...הוא אמר שאינו שולל שבעתיד יש סיכוי שכן ירצה אך לא מעוניין שאתאכזב בעתיד אם לא נגיע לכך.עכשיו אני כבר באמת לא יודעת מה להחליט.בכלל לא חשבתי להעלות בינתיים את הנושא כי אנחנו בסה"כ חודשיים יחד ובכלל יש עוד הרבה משתנים בסיפור (כמו קשר עם הילדים שלנו וכו')...מצד אחד, אני לא יודעת אם אני מסוגלת לזנוח את רצוני לילד נוסף.מצד שני, הוא ממש מוצא חן בעיניי ובאמת כיף לי איתו. הוא בנאדם כ"כ ישר וכנה...ויש לו תכונות אופי שאני פשוט אוהבת ויש לנו גם כימיה ומשיכה גופנית חזקה. בקיצור אני חושבת שהוא מדהים ונדיר.אני מרגישה שלמרות שהוא לא סגר לגמרי את הגולל מבחינתו בנושא ילד עדיין עליי לקחת בחשבון שיש סיכוי גדול שבאמת זה לא יקרה איתו.אני מתקשה לקבל החלטה...כיוון שכבר אין לי עוד שנים פוריות רבות איני רוצה לפספס את הרכבת עם ילד. אבל אני גם לא רוצה לפספס את הרכבת לגבי אותו גבר מיוחד.מה לעשות? האם נניח לחכות חצי שנה ואם עוד נהיה יחד להעלות נושא זה שוב? כבר ברור שהוא מבין את הצורך שלי לבד בילד נוסף אחרת הנושא לא היה עולה מטעמו.או האם עדיף לעזוב בלב שבור כבר עכשיו ?ואז לא בטוח שבכלל אמצא מישהו שמתאים לי כמוהו.אשמח להסתייע שוב בעצותיך המועילות.תודה רבה,ענבל.

ענבל יקרה,
זו שאלה מורכבת ומסובכת, ולוואי ויכולתי לומר לך מה יקרה בעתיד. נראה לי שככל שיהיה לכם טוב יותר ביחד בהמשך הדרך, כך מישהו מכם יהיה מוכן יותר לוותר לאחר, אם עמדתו של האחר תהיה חשובה לו. האם זה יקרה בדרך שתרצי? - אני לא יכול לדעת. האם תהיי מרוצה אם זה יקרה בדרך אחרת? - גם את זה אני לא יכול לדעת. האם תגיעי למשהו טוב יותר אם תוותרי עליו? - זה סיכון, שקשה לדעת את תוצאותיו. כך שאת מבינה שמה שלא תחליטי, קשה לדעת את התוצאה הסופית. אז אולי הכי נכון יהיה לך ללכת עם הלב. אולי.

תודה רבה ד"ר חסון, זו בדיוק היתה ההחלטה שגם אני הגעתי אליה....אכן אני הולכת עם הלב. מאמינה שזו הזדמנות של פעם בחיים למצוא גבר כזה נהדר.תודה רבה על ההתייחסות והמענה.