ייעוץ זוגי: לקחת את הטוב ולעבוד על השאר

שלום,
החבר שלי ואני נמצאים במערכת יחסים מטווח רחוק מזה שלוש שנים (אני גרה בירושלים והוא בת"א; אנו נפגשים בכל סופ"ש).יש בינינו אהבה מאוד גדולה, מיניות טובה ואינטימיות. כייף לנו ביחד, ויש לנו הרבה במשותף.הבעיה היא שלאורך הזוגיות אנו רבים המון, כאשר לכל אחד מאיתנו אחריות אחרת: אני מתעצבנת בקלות, מרימה קול ולוקח לי הרבה זמן להירגע. הוא מדבר ממש לא יפה, מתבטא בצורה לא מכובדת (מה שאופייני בעיקר לריבים, אבל לא רק), מה שגורם לי להתעצבן יותר. כך נוצר מעין מעגל שהכעס של האחד מזין את זה של השנייה, וחוזר חלילה.בעיה נוספת היא התחושה שלי (על סמך ניסיונות עבר איתו), שאני לא יכולה לסמוך עליו מבחינת תמיכה. הוא לא תומך ברגעי משבר שלי, הוא רק גורם לי לדכאון נוסף או שהוא לא עוזר לי לצאת מהדכדוך. אני מרגישה שאין לי על מי להישען ו"אם אין אני לי - מי לי". הוא מכיר בבעיה, אבל לא יודע מה לומר, איך להגיב ואיך לתמוך.כמה פעמים דיברנו על הנושא בצורה רגועה ובונה לכאורה. ה"לכאורה" נובע מכך שזה פשוט לא עזר. כמה שלא טחנו את הנושא, יש תחושה שאנו טוחנים מים.אנחנו לא רוצים להיפרד, אבל מרגישים שזה הכיוון, פשוט כי לא הצלחנו לפתור עד כה את הבעיות, והמצב כרגע לא בריא לשנינו. הלכנו לייעוץ לפני שנה וחצי בערך, אבל רק ל- 4 פגישות (מטעמים כלכליים בעיקר). האם יש טעם לייעוץ? האם יש לך טיפים או "תרגילים" להמליץ עליהם?

יולי יקרה,
בהחלט יש טעם ליעוץ, בעיקר כאשר הבסיס שלכם הוא טוב, ואהבה מאד גדולה ואינטימיות טובה וכייפית. אבל ארבע פגישות ייעוץ אינן עושות את העבודה. את מדברת על דברים שהם באופייכם, שלא קל ללמוד לשנות אותם. הן הרמת הקול שלך וההתעצבנות המהירה שלך, והן תגובותיו החריפות, והן הקושי שלו לתמוך בך בעת משבר. אפשר, אבל זה לוקח זמן. אם לבד לא עבד, ואם אתם בכל זאת רוצים לחיות ביחד, שווה להשקיע בזה, אבל להבין שזה תהליך ממושך של חודשים לא מעטים.