ייעוץ זוגי: מה אפשר להרוויח?

אני נשואה כ 25 שנה, במהלך שנות נישואנו ספגתי המון קללות, התקפי זעם וכעסים מבעלי כלפיי.(בעלי דור שני לניצולי שואה שמעולם לא קיבל ליטוף או נשיקה מהוריו).יש לנו שפע כלכלי, אני עובדת,עצמאית ועוסקת בניהול, מנהלת בית לתפארת בחוץ יש לי המון ביטחון עצמי, ויכולת להשפיע.בעלי בעל השכלה גבוה מאוד. אדם קר ריגשית שלא יודע לחבק ונטול כל מגע. יחד עם זאת עצבני מאוד. כל משפט שאני אומרת הוא פוסל בבוז, כל דבר קטן שלא מסתדר לו אני אשמה (המון רגשי אשמה), אם הפרעתי לקו המחשבה שלו אני מקבלת צרור קללות שהן מאוד משפילות.הוא יכול להרוס כל בילוי ברגע , הגישה שלו מאוד מאשימה ותוקפנית. כלפי חוץ הוא מתנהג מאוד בנימוס, שקשה להאמין שהוא תוקפני להפך אומרים לי איזה בעל מנומס יש לך.לי מאוד נוח להיות בחברת אנשים כך אני "בורחת ממנו" לו מאוד נוח להיות איתי לבד כך הוא פורק עליי את כעסיו , אין לו חברים ולא יוצר קשרים חדשים. אני מרגישה שכמה שאני משתדלת ובאמת לא מחסירה כלום משקיעה בבית, ובילדים, תמיד אני לא מספיק טובה.עליי לציין שאני בדרך כלל עונה לו אני לא כנועה, עונה לעניין גם בקול רם ולא בקללות. לא נוח לי המצב הזה.כמובן שאחרי התקפה כזו אני כועסת ואנו לא מדברים שבוע שבועיים וכך חוזר חלילה.כל מה שאני עושה לא משנה את המצב.לפני כחודש היה מצב דומה ולאחר הדממה של שבועיים הוא ניגש אלי וביקש שנפנה לטיפול , ניסנו לפנות לא ממש הסתדר עם לוח הזמנים ואז הוא האמין שניסע לטיול והכל יסתר אבלכמובן שהיו לו התפרצויות קשות הרמת קול וקללות, אני מרגישה כמו לבנה על הראש.. היחס שלו גורם לי להיות עם בטחון עצמי נמוך בכל סביבבת החיים המשפחתיים.לאחרונה החלטתי לעשות סוף וכל נסיונותיו לדבר איתי (לא ניסה להתנצל אלא להמשיך הלאה) לא צלחו. החלטתי עם עצמי שעד שדברים לא משתנים אני לא ממשיכה, בעיקרון אני יודעת שהוא לא רוצה להתגרש ולדעתי הוא מודע להתפרצויות שלו ומכחיש.מה עושים במצב כזה? צריך טיפול זוגי, או הוא צריך טיפול אישי?האם יש סיכוי להגיע לזוגיות עם כבוד הדדי?ואך יוצאים ממצב של הברוגז הזה?

דנה יקרה,
את מחזיקה שנים רבות בנישואים שחורצים בך חריצים עמוקים, לאורך השנים, של חוסר שביעות רצון, של התמרמרות, של תחושת אי צדק, ומגיע לך יותר. אני רק לא מבין למה חיכית עד היום?הוא מציע לך ללכת ליעוץ זוגי, ואני לא מבין למה את לא לוקחת את ההצעה הזו בשתי ידיים? האם משום שדעתך נחרצת לעזוב, למרות שאת עדיין מתקשה לומר זאת במפורש? האם משום שאת מרגישה אי נוחות בפתיחה של כל הדברים הללו ביעוץ הזוגי? האם משום שאת חוששת שתעמדי בפני האשמות, מצד בן זוגך, שיהיה לך קשה לעמוד מולן?כפי שהיצגת את הדברים כאן, יש לו בעיות שהוא צריך ללמוד להתמודד איתן. אפשר ורצוי לעשות זאת בתהליך של ייעוץ זוגי, מה עוד שאת יכולה להרוויח ממנו בן זוג קשוב יותר, רגוע יותר, שלומד להגיב אחרת. את צריכה להחליט אם זה מה שאת רוצה, ואם את מוכנה להתמודד גם עם שינויים שגם את תצטרכי לעשות עם עצמך, ולא רק הוא. זה לא קל, אבל אם את רוצה להישאר איתו, גם אם בתנאים אחרים, שווה לנסות את המאמץ הזה.