ייעוץ זוגי: מגיע לך בן זוג מתחשב

תאריך פנייה: 29.06.2006 מס׳ הודעות: 5
חיפוש נושא
מתוסכלת
בנוגע לתגובה מיום 26.6.06
29.06.2006 • 13:31

לכבוד ד"ר אורן חסון! אני פונה אלייך שנית בהודעה הקודמת מהסיבה שאני לא בטוחה שראית את תגובתי הקודמת מיום 26.6.2006 , ולכן ברשותך אחזור שוב על תגובתי!תודה והמשך יום נעים !למען האמת , הפנמתי את דברייך !אבל המערכת יחסים שקיימת רק הולכת ומחמירה ולא רק בתחום האינטימי, אני מרגישה כל כך פגועה ולא רק בשל העובדה שהוא מתייחס אליי כאל אובייקט מיני ( ואני אכן מרגישה כך) בנוסף לכך אני מרגישה יחס מזלזל מצידו גם בשיחות הטלפון שמתקיימות פעם ביום והן בשעות הלילה. אני רואה אותו פעם ב-11 יום והדבר לא קל לי כלל אך מבחינתי זאת עובדה קיימת (כאמור הוא בצבא- קורס קצונה) . מפריעה לי העובדה שהוא לא מתאמץ ליצור איתי קשר טלפוני והדבר לא מפריע לו כלל , מבחינתו לדבר פעם ביום בלילה זה מספיק! (דבר שקצת קשה לי לקבל). הבחור מושפע מאוד מהחברים בצבא שאומרים לו שלא צריך לדבר כל כך הרבה, אז למה שבכלל תפריע לו העובדה שהוא לא מדבר איתי.הוא בחור בעל אופי מאוד קשה (למדתי להכיר זאת במהלך התקופה שאני איתו) ולצערי הרב הרגלתי אותו שבכל מצב אני אהיה שם לצידו ואחכה לו כשיחזור הביתה (בקיצור כרגע הוא לוקח אותי "כמובן מאליו " , אני חייבת "לקחת את המצב לידיים" כי אני בכל אופן מרגישה שאני מאבדת שליטה, אני חשה שאולי אני עדיין איתו כי התרגלתי אליו , הוא החבר הראשון שלי , הנשיקה הראשונה, האהבה הראשונה , הוא הבנאדם שמכיר אותי הכי טוב בעולם. וכן , אני מפחדת איך אוכל לעבור את אותו תהליך שנית. כשניסיתי לדבר איתו היום לגבי תדירות הטלפונים והעלתי בפניו את הרגשות שלי הוא אמר: " אני לא מבין מה הבעיה שלך, למה את "חופרת" בנושא הזה, אז מה קרה אם לא דיברנו כל היום , לא יצא אז לא יצא מה לעשות? ..." . איך להגיב במצב כזה ? הכל כרגיל כאילו כלום לא קרה? להראות שהדבר לא מפריע לי ולא להראות התעניינות ואז אם הוא באמת אוהב אותי אז הוא ירדוף אחריי? המצב כרגע מאוד נוח לו, הוא שקוע במיליון ואחד דברים אז לדבר עם חברה שלו כנראה שלא אחד מהם! מה לעשות? כי כנראה שלדבר זה לא מספיק וטיפול זוגי לא בא בחשבון אז מה הלאה....אני יודעת שמגיע לי לקבל יחס טוב יותר ואולי אם כרגע אני לא מבינה את זה אולי כעבור זמן מסויים הבין זאת!תודה רבה " מתוסכלת"

גלי
בנוגע לתגובה מיום 26.6.06
29.06.2006 • 15:46

היי לך שוב...סליחה שנדחפתי,פשוט הייתי חייבת להגיבככה היחסים ביני לבין זוגי היו כאשר היינו חברים, אפילו יותר גרוע מזה, היינו מדברים רק פעם בשבוע בטלפון כאשר הוא למד רחוק.מה אני יגיד לך...אז כעסתי על ההתנגות הזאת,תמיד חפרתי בנושא הזה...והחלטתי לשנות ולהשתנות....למה לתת לו להסיק מסקנות,שאין ליח חיים,הרגשתי "זולה" כאשר רדפתי אחריו והחלטתי להפסיק,וגם הפסקתי להתקשר אליו,פשוט השלכתי תטלפון ,ויצאתי עם חברות והתעלמתי מהשיחות,ככה הוא היה נלחץ,והוא זה שהפך לדאגן,איכפתי והוא התחיל לחפור בעניין של, "למה את לא עונה לי!!!! למה את לא דואגת לי!!!!! למה את לא מתגעגעת אליי כמו אז!!!! ומטיפה לי על זה שאינני מתקשר!!!!!!!ככה נהניתי מכל שאלה,דאגה...הרגשתי את האהבה יוצאת לו כמו אש מהפהההה.....ככה בישלתי אותו על אש לאט לאט....אני נשמעת אכזרית אבל לא,תאמיני לי שלא ישנתי לילות,כל הזמן נשרפתי מגעגועים...א-ב-ל החלטתי לשים קץ לזה, ונתתי לא לטעום את מה ששאני אכלתי כל הזמן...ומי שאוהב...חייב לסבול בשביל אהבתו....תנסי את זה...הערה: זה יקח משהו כמו שבועיים עד שלוש עד שהוא יפנים שהשתנה משהו אצלך......ונשאיר את הדיעה המקצועית למנהל הפורום

מתוסכלת
בנוגע לתגובה מיום 26.6.06
29.06.2006 • 19:37

את ממש מקסימה וגם את עודדת אותי מאוד אבל קצת קשה יהיה לי ליישם את הדברים , אני מאוד קשורה אליו ומפחדת שהוא לא ייזום שיחות במידה ואני התמתן עם תדירות השיחות דבר שאני מפחדת שירחיק ביננו , מספיק לי הריחוק הפיזי. אשמח לקבל ממך תמיכה וייעוץ נוספים בעניין. סיוןנ.ב אני מקווה שלמנהל הפורום התגובות לא תפרענה.

ד"ר אורן חסון
פרס נובל לכימיה
02.07.2006 • 19:49

מתוסכלת יקרה,
את כותבת שהפנמת את מה שכתבתי לך, אבל אני חושב שאת צריכה לקרוא שוב את מה שכתבתי לך בתגובה למכתבך הראשון:http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=93&MsgID=1263046מגיע לך בן זוג שיתחשב ברגשותייך, ואין לך כזה. העובדה שהוא הראשון שלך אינה אומרת שהשני שלך לא יהיה טוב יותר, והשלישי עוד יותר טוב, ואולי הרביעי קצת פחות והחמישי הכי טוב. את לא יכולה לדעת את זה. להפך. אני מייחס את העובדה שאת נכנעת לתכתיבים שאינם טובים לך, לחוסר הנסיון שלך. יכול להיות שהוא חתיך הורס, ואולי גם מאד אינטליגנטי, ויום אחד יהיה חתן פרס נובל לכימיה, אבל גם אם זה נכון, זה לא אומר שאת, כבת זוגו, לא תהיי אומללה, אם הוא יתייחס אליך כאל רכושו, ולא יתחשב בך. האושר האישי שלך תלוי קודם כל במה שתשיגי לעצמך בחיים, ואחר-כך בקיומו של בן זוג שיתחשב בך וייתן לך הערכה ויחס.מה שכתבה לך גלי הוא נכון: תתגברי על החרדות שלך, ותתקשרי אליו אחת ליומיים-שלושה. יש בזה סיכון, זה נכון, אבל אם תצליחי, הוא יתחיל לרדוף אחרייך, ותבטיחי לך זוגיות מתחשבת. ואם לא תצליחי, והוא יחליט לעזוב אותך, אזי ממילא הפסדת זוגיות שאינה מוצלחת, וכנראה שזה הדבר הנכון לך. זה נכון שבטווח המיידי תרגישי נפילה קשה, אבל בטווח הרחוק יותר, אולי בעוד חצי שנה עד שנה, אולי לא תביני מדוע לא עשית זאת קודם.מצד שני, לו הייתי קורא את המכתב הנוכחי שלך בלבד, הייתי אומר לך שאת אולי קצת יותר מדי חרדתית, ושתתני לו קצת מרחב. בצבא לא משחקים, ואולי באמת הלחצים שלו לא מאפשרים לו מספיק זמן. אלא שהמכתב הראשון שלך לא משאיר ספק בכך שהוא לא מתחשב בך, והופך אותך, כפי שהגדרת זאת כאן, לאובייקט מיני. אם זה נכון, או שתלמדי אותו אחרת (ראי למעלה, ואת מכתבה של גלי), או שתאספי את כל הכוחות שלך כדי לעזוב. את הרווח תקטפי מאוחר יותר, גם דרך ההבנה שלך שכבוד עצמי חשוב כדי לתת לך בחיים את מה שאת רוצה.

בברכה,
ד"ר אורן חסון – מטפל זוגי ואישי
אתר הבית: orenhasson.com
טלפון: 050-6000083
מתוסכלת
פרס נובל לכימיה
02.07.2006 • 20:45

תודה על הכל ! שיהיה לכולנו שבוע טוב! סיון