ייעוץ זוגי לפני חתונה: האם זה יעזור?

שלום
ד"ר אורן חסון,אני בחורה בת 28. מנהלת מערכת יחסים עם חברי בן ה- 31 מזה שנתיים וחצי.אנחנו גרים יחד במשך שנה ובעוד חודש וחצי אנחנו מתחתנים. במהלך השנה האחרונה אנחנו רבים המון. בתדירויות של פעם בחודש ולפעמים כל כמה ימים. רוב הויכוחים מתחילים כתמימים, מההערות שלי אליו לגבי דברים מסוימים. הוא לוקח את זה לכיוונים של "כל פעם את תוקפת אותי", "אין לך גישה לבוא ולדבר". בעיה נוספת שאני מודעת אליה היא שאני נוטה להתלהם ולהתרגז בקלות. כך שאני נוטה להרים את הקול ואף לצעוק- דבר שהוא לא יכול לסבול כשצועקים עליו בטענה שזה פוגע בו. הרבה פעמים דיברנו על כך. אבל נוצרת בי תחושה שמכל ויכוח או שיחה בינינו קל לו להטיל עליי את האשמה בזה שאני צועקת/ מרימה את הקול, גם אם אני לפעמים לא עושה זאת. זה יוצר בי תחושה שכל הזמן שופטים אותי, ולא מבינים אותי.אני מגיעה המון פעמים למצב שאני פשוט מותשת נפשית ושאין לי כח להילחם יותר. מרגישה שאני מרימה את שנינו על הכתפיים שלי. כל שיחה שלנו נגמרת בויכוח, מבלי שרצינו בכך. הוא חושב שתמיד מטילים עליו את האשמה ואני מתוסכלת מכך מאוד. בימים האחרונים אף שקלתי לסיים את הקשר, בעקבות הבלבול שאני נמצאת בו. בן זוגי הציע שנפנה לייעוץ זוגי, אך אני קצת חוששת שהטיימינג לא נכון, לאור העובדה שאנחנו עומדים להתחתן. האם זה נראה לנכון לעשות זאת, בהתחשב בתקופה בה אנחנו נמצאים? אני פוחדת שזה מאוחר מדי.. שאולי הכתובת על הקיר אבל אני פשוט לא רוצה להרים ידיים. האם אפשר לתקן את המצב?אשמח לקבל את עצתך בנושא. הזמן הולך ואוזל..

תהילה יקרה,
אכן, הזמן הולך ואוזל, אבל עדיין לא מאוחר להתחיל בתהליך. להפך, אני חושב שכדאי להזדרז בתהליך, כדי שתגיעו לחתונה אופטימיים, ולא פסימיים, גם אם התהליך לא יסתיים.ברור שיש לכם בעיית תקשורת, וכנראה גם פערים באישיות, שמתסכלים את שניכם, כל אחד בדרכו. אותו, כי הוא לא רגיל לתגובות בעוצמות כאלו, אותך, כי מה שלא תעשי, או מה שהוא לא יעשה, את יוצאת אשמה.אפשר לתקן את המצב, תהילה. אם בן זוגך מוכן ללכת ליעוץ, קבלי את הצעתו בשתי ידיים. אני חושב שחודש וחצי זה מספיק זמן כדי לראות שינוי, ולהבין שכדאי יהיה לכם להשלים את התהליך אחר-כך. מה עוד שחתונה זה כל כך הרבה פעמים מקור לא רק ללחצים, אלא גם למריבות ולחיכוכים. יעוץ יכול להקל עליכם את ההתמודדות, ולהביא אתכם לטקס נקיים יותר.