ייעוץ זוגי לבד: מה עושים?

אני בת 30, נשואה 5 שנים, אמא ל-2 ילדים מהממים. בעלי הוא איש טוב, אבא מדהים, עוזר מאוד בבית. הילדים מתים עליו. אנחנו באים מתרבויות ורקעים שונים מאוד. זה קצת הפריע לי מההתחלה אבל מאוד רציתי שהקשר יצליח. גם נורא רציתי כבר להתחתן ולהביא ילדים לעולם והתעלמתי מדברים שונים שהפריעו לי בו ובזוגיות. עכשיו, אחרי 5 שנים אני לא מתרגשת יותר מהקשר... אני חייבת להגיד שאני לא מתרגשת מהזוגיות כבר די הרבה זמן. למעשה היא בקושי קיימת. אני מרגישה שאנחנו יותר כמו 2 שותפים במפעל שנקרא "משפחה". הכל סובב סביב הילדים שגם הוא וגם אני אוהבים אותם עד אין סוף. אני לא מסוגלת לדבר איתו על הרגשות שלי כי אני לא רוצה לפגוע. מבחינתו כל השנים הכל היה נהדר. או כך לפחות נדמה לי שהוא חושב. אז איך אני יכולה פתאום לבוא ולהגיד שלא טוב לי? אנחנו שוקלים לרכוש דירה ואני ממש בתחילת הריון נוסף ואני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה לחיות עוד 40-50 שנים בקשר שהוא קשר של חברות ונטול תשוקה מבחינתי... אני ממש לא יודעת מה לעשות.

מבולבלת יקרה,
מצד אחד, חשוב שיש ביניכם שותפות, ושאתם פועלים בשיתוף פעולה ובהרמוניה ובהבנה בהתנהלות המשפחתית. זה לא דבר טריוויאלי בכלל, והרבה נשים היו שמחות להיות במצב הזה. אלא שמצד שני, משהו נפגע בהערכה שלך אותו, ובמשיכה שלך אליו. אני לא יכול לדעת מה זה: האם זו ה"גבריות" שלו שלא מוערכת בעינייך? האם אלו חילוקי דעות קטנים שמשפיעים על הקירבה שלך אליו ועל יכולת הנתינה שלך? האם זו תפיסה אדיאלית מדי שלך את הנישואים, שאת מצפה להרגיש פרפרים שאינם, והיא יוצרת בך תחושה של חוסר נחת ההולך וגדל? – לא יודע. אני מציע לך ללכת ליעוץ זוגי, לבד בהתחלה. לבדוק את הדברים לאיטם, ובהמשך, לערב גם אותו. ערוב מוקדם מדי שלו עלול לגרום ללחץ מיותר. כלפי בן זוגך, הגדירי בהתחלה את הדבר כמשהו אישי שלך, ודאגי לכך שהמטפל עוסק גם ביעוץ זוגי, כדי שתוכלי לערב אותו בהמשך.

ד"ר חסון היקר
! תודה על תשובתך. אני יודעת שהיותו פעיל כל כך בחיי המשפחה זה דבר לא מובן מעליו ולכן הרגשות שלי מתסכלים אותי עוד יותר וגורמים לי להרגיש חסרת הכרת תודה... אני לא יודעת אם התפיסה שלי של הנישואים אידיאלית מדי, אבל תמיד חשבתי שמשיכה מינית ואינטימיות בין בני זוג הם דבר חשוב מאוד. ונורא קשה לי עם זה שזה חסר... ואני נמשכת לפעמים לגברים אחרים אבל למה כבר לא לבעלי?! זה גורם לי רגשות אשם...בכל מקרה, תודה על עצתך. קבעתי תור אצל מטפל.