ייעוץ זוגי: אולטימטום ופרידה

שלום.
אני בת 23, נשואה לגיא בן 32 מזה כ- שנה וחצי ויש לנו ילד משותף בן חודשיים.כשהתחתנתי עם גיא הכל היה בסדר, הייתה ביננו אהבה שכולם היו רואים, היינו יוצאים לבלות הרבה וגיא היה מאוהב בי מאוד חזק.יש לציין שאני נראית מאוד טוב וגיא משוויץ ביופי שלי בכל מקום שאנו נמצאים.הבעיה שלנו בזוגיות היא, שלאחר החתונה דברים התחילו להשתנות.גיא כבר לא כמו שהיה לפני החתונה, הוא כבר לא מראה אהבה, הוא קריר כלפי מאוד, לא מפרגן לא זורק מילה טובה כשצריך..לא תומך . בקיצור הוא נהיה גבר קפוא.אני מזה כשנה וחצי מאז הנישואים מנסה לדבר איתו שישתנה, שיראה לי אהבה, יחס, חום, תשומת לב כמו שכל אישה רוצהוכמו שכל אישה זקוקה לכך.אך שום דבר לא עזר נכנס מאוזן אחת יצא מהשניה.אפילו לבלות אנחנו לא יוצאים, הוא כל הזמן מחפש את המיטה לישון , הוא מתנהג כמו קשיש שאני עוד צעירה ורוצה לבלות עם בעלי בימי שישי ועם עוד כמה חברים.אני גרה רחוק מהמשפחה שלי ואני מרגישה כל הזמן לבד, בלי אהבה,תשומת לב יחס חם...אני כבר לא יודעת מה לעשות, נמאס לי, החיים עם גיא כבר נהיו משעממים.אני כל כך רוצה להרגיש שיש לידי גבר שיחבק אותי וינשק אותי ויגיד לי כמה שהוא אוהב אותי ומתגעגע אליי כשהוא נמצא בעבודה או לפחות חושב עליי, גבר שיתן לי תשומת לב וחום כשצריך, ויפרגן לי כשאני מתלבשת בצורה יפה וסקסית...אך אצל גיא אין כלום ממה שציינתי.מה אני עושה ??איך אני ממשיכה עם הגבר שלי חיים כאלו עלובים ומשעממים ??? בלי בילויים או כל מיני אטרקציות למינהם.אני רוצה לחיות חיים נורמלים כמו כל אישה..אך אין לי עם מי.האם להתגרש ?? ולפרק את החבילה ???חשבתי ללכת ליועץ נישואים אך גיא לא מעוניין .אני אבודה, עוברת ימים כל כך קשים לבד ואין לי למי לפנות.בבקשה תן לי עצה שאולי תוכל לשנות את המצב, משהו שיוכל לעזור לי להרים את הזוגיות עם גיא למעלה.אני אוהבת אותו והוא חשוב לי .אך אם המצב הזה לא תהיה לי בסוף ברירה , אלה לקחת את הילד ולעזוב, לחפש חום במקום אחר.תודה רבה

אסנת יקרה,
נדמה לי שאת מעבירה לגיא מסר כפול. מצד אחד את אומרת לו שיש בעיות, ושאת רוצה לקחת אותו ליועץ נישואים, מצד שני, את מעבירה לו את המסר שאת אוהבת אותו. מתוך כך, נוח לו להאמין שאם כך, אז הכל בסדר, אז למה להתאמץ ולשנות משהו. הוא לא רואה את המסר החד-משמעי שאת מעבירה לי כאן, שאם כך זה ימשיך את תעזבי אותו.כתבת לי בעבר, עוד לפני הלידה, והשבתי לך שתוכלי להעזר ביעוץ הזוגי כדי לצלצל לו בפעמוני האזעקה. אם את לא מצליחה להביא אותו אל היעוץ הזוגי, תצטרכי, בלית ברירה, לצלצל בעצמך בפעמוני האזעקה. אם את באמת מוכנה לעזוב כאשר התנאים אינם משתנים, הרי את מוכנה להגיש לו אולטימטום, יעוץ זוגי או פרידה. אין פעמון אזעקה חזק מזה, אסנת, אבל זהו נשק יום הדין. אם את מוכנה להשתמש בו, אני מאחל לך הרבה הצלחה.

ד"ר אורן חסון שלום.הבהרתי לגיא עד כמה המצב חמור, וניסיתי להעמיד לו אולטימטום, אך המצב נשאר כמו שהוא , ואני כבר לא בטוחה שהוא ישתפר עם הזמן,אני כמעט נחושה בדעתי לקום וללכת, אני כל כך זקוקה לחום והבנה, שממנו כבר ידוע לי שלא אקבל, ולהגיע למצב של לחפש את החום בחוץ שאני עדיין בתוך מסגרת הנישואים לא בא בחשבון...אני שבורה ומלאת מחשבות לגבינו, אך שוב אציין שאני חוששת מהמהלך הזה: להתגרש.פוחדת שמא בסוו של דבר אמצא את עצמי בכלל לבד, ועוד עם ילד קטן.אך מצד שני זה כבר לא משנה כי גם ככה עם גיא או בלי גיא אני תמיד מרגישה לבד .אקבל כל עצה ממך, העיקר שהמצב המגעיל הזה ישתנה.תודה רבה

אסנת יקרה,
את עדיין מעבירה לגיא מסרים כפולים, ואני מבין אותך. את עושה את זה כי את עדיין לא שלמה עם התהליך. אם וכאשר תהיי שלמה איתו, תוכלי להעביר מסר ברור. כי כשאת אומרת "ניסיתי להעמיד לו אולטימטום", זהו מסר כפול. אולטימטום מעמידים, או שהוא אינו אולטימטום אמיתי. ולכן את צריכה להעמיד אותו רק כשאת בטוחה שאת מוכנה לעמוד מאחוריו. אם לא, אל תציבי אולטימטום. וכפי שאת כותבת בהמשך, את חושש מהמהלך הזה, להתגרש, ולפיכך, רק "ניסית" להעמיד אולטימטום.אם העניינים ימשיכו כפי שהם, ואם יגיעו לך מים עד נפש, תעשי החלטות, ואז תציבי גם אולטימטום אמיתי. ואולי כבר לא, ופשוט תעזבי מבלי להביט לאחור.