יחסים: שליטה, תלות ובריחה

מה עושים שנשואים לבעל שאוהבים אבל מדי כמה זמן מתעוררים מכל הפנטזיות וצצים דברים מהותיים במציאות חיי היום יום שלא יכולים לעבור על סדר היום...יש לי בעיה עם בעל שלומד אבל בעצם לא לומד כי הוא לא מסוגל להשקיע מעבר לציון 60בעל שאין לו יותר מדי שאיפות מטרות או חלומות (בכל אופן בכלל לא מדבר על זה)בעל שלא כל כך איכפת לו אם יש לו חורים בשיניים או לא - זה לא משנה, או אם צריך לקחת כדורים או לעשות בדיקות דם וכ"ו...בעל שלא יוזם ומניע לעשות דברים להתקדם ולהצליח (יש לציין שאנחנו צעירים, המון שנים ביחד נשואים וללא ילדים ולא הצלחנו להשיג הרבה בחיים עד כה) - בעצם כלום!בעלי אוהב לישון ולנוח כל הזמן ואם אני אומרת לו שצריך לעשות משהו אז תמיד תהייה תגובה חסרת ענין המביעה חוסר חשק וצורךשמן ומים במכונית שצריך לבדוק אני כל הזמן אומרת לו וזה לא עוזר עד שיום אחד התחמם לי המנוע והייתי תקועה באיזה חור לבד...כל מה שאפשר לדחות זה מצוין הוא לא מוכן להחזיק ולנהל יומן אפילו שבגלל זה הוא פחות מאורגן ונזכר ברגע האחרון לפני מבחן לפני ארוע חג וכדומהמבחינתו אנחנו נביא ילדים מתי שנסתדר אבל שום תנועה לא נראת באופק בכדי להתחיל להסתדר והשנים עוברות להם כך בנתיים והוא מבחינתו חושב שהוא בסדר גמוראני ממש מתוסכלת ואין לנו כסף לייעוץ זוגי אבל גם אציין שיש בו מעלות טובות ואני אוהבת אותו ויש בנינו הרבה דברים יפים והוא טוען שהוא מאוהב בי ואני יפיפייה וכ"ו אנחנו יחד מגיל 17 ואולי שם אנחנו גם תקועים אני כבר מאבדת חשק לקום בבוקר מה לעשותאיך להתנהל נכון איך לגרום לו להתעורר ולשנות את דרכיו שלא הועילו עד כה???

גלי יקרה,
ייתכן שהוא באמת זקוק לניעור, ואולי זה יכול לעזור לו. אבל ניעור חזק הוא נשק יום הדין, שפרושו איום בפרידה. אלא שזה נשק שאת צריכה להשתמש בו רק אם כלו מים עד נפש, ואם את באמת מוכנה להיפרד אם הוא לא יעשה משהו בנידון. אלא שאם את דורשת, את צריכה לדרוש מטרות מאד מוגדרות וברות הגשמה, ולא משהו מאד כללי (אני רוצה שתתעורר). ולעמוד בדרישות שלך.או שתחליטי, ללא מאבק, בין שתי האלטרנטיבות: אם לקבל אותו כפי שהוא, או לוותר עליו כפי שהוא.אבל אני מוטרד גם בעניין אחר. שלחת לי הודעה היום בשתיים וחמישה אחה"צ. שעה ועשרים וחמש דקות אחר-כך, שלחת עוד הודעה שאת מחכה לתשובה... למה? את לא רואה שיש תור? את לא שמה לב שיש שאלות מיום וחצי קודם שלא נענו? מה הלחץ?ואני תוהה, בעקבות זה, אם התגובות שלו אינן אלא התגוננות מפני הלחץ שלך. כי אם כן, אתם באמת זקוקים ליעוץ זוגי, כי זה אומר שכנראה התפתחה ביניכם מערכת לא בריאה של שליטה/תלות/בריחה.אני כותב זאת למרות שאני מבין שיכול להיות שהפנית את המכתב ל"אתן" ולא אלי, והיית צריכה לתקן את הרושם אחר-כך, כדי שלא אזניח את הפניה שלך. גם אם זה נכון, אנא בדקי את הנקודה הזו.

ד"ר אורן חסוןלילה טובראשית כל אני מודה לך על התיחסותך לפנייתי, אני עם בעלי10שנים וזו פעם ראשונהשאדם וביחוד מקצועי מביע דעה לבעיה בינינו אולי מכאן ישנו גורם של לחץכמו כןזו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום כלשהווכמו שציינת כתבתי בפנייה "אתן" וחשבתי שאולי בעקבות זה לא תתייחס ולכן שלחתי פניה נוספת אליך באופן אישיכעט אני מכירה את "כללי המשחק"... אז סליחה על חוסר הסבלנותלגבי "נשק יום הדין" אז באמת כלו מים עד נפש אבל אני לא אאיים בפרידה ללא תהליך של ייעוץ זוגי זאת מאחר ואני יודעת שאני גם לא מושלמת., בכדי להצליח בזוגיות ולבנות בית עם חיי משפחה תקינים צריכים שניים ההבדל הוא שאני מודעת יותר לבעיות, לחומרתם ולצורך בשינוי וכן יותר עושה ומנסה בנדוןבאופן אישי אני לא חושבת שאני מלחיצה כי אני "באה בטוב" מתוך אהבה שיהייה טוב ונצליח ,בתחושה של ביחד וזה הולך מצויין עד שפתאום זה מתפוצץ כי אני מגלה שיש לו להגיש עבודה סמינריונית בעוד שבוע והוא לא נקף אצבע בנושא ואז אני מבינה שהביחד זה אני לבד...או למשל לאחר שכנועים רבים שילך לעשות בדיקות דם והתגלה שהוא צריך לקחת כדור מסוים אז הכדור נלקח אך ורק אם הזכרתי לו, מבחינתו לא צריך בכלל לקחת אותם אפילו שזה ענין מהותי בהוראת רופא (אני למשל יודעת מתי הוא צריך לחזור על הבדיקות ולקבוע תור הוא לא יודע ומבחינתו לא לחזור עליהן כלל , לדעתי זה סוג של חוסר אחריות)אני מוצאת את עצמי מטפלת בחשבונות דואגת לתשלומים מודעת לכל הדברים.וממבט חיצוני זה נראה כביכול שאני שולטת אבל אני לא בוחרת בזה להפך אני הייתי רוצה "בפנטזיה" לא לדעת מה הולך בחשבונות שבעלי יטפל בהכל ....העניין הוא שאם אני לא יעשה אז שום דבר לא יעשה ובכלל תהייה אנדרלמוסיה שלמה...אני מתייאשת שעולות בי מחשבות על איך ניתן לגדל כך ילדים רואה כי כל העומס יהייה על כתפיי והוא בעצם כמו ילד נוסף ...אני חושבת שאנחנו עמוק בבוץ מאחר והעבודות שלנו מדשדשות הלימודים שלו גםדירה עוד לא קנינו , השנים עוברות להן ואין הבדל מהיום שהתחתנו להיום(בעצם אז היה לנו יותר כסף אז אפשר לומר גם שאנו צועדים לאחור)אם אתה רואה לנכון שמכאן אנו צריכים ללכת לייעוץ זוגי אשמח אם תפרט לי בנושאכיצד אני אמורה לבחור יועץ לשבת מולו ולהרגיש בנוח לפרוש בפניו את הרהורי , מועקותיי וכ"ו....כמו כן האם קיים ארגון מסוים שהוא מוזל יחסית מאחר ואין לי את האופציה לשלם200-300 ש"ח לפגישה של שעהאני מודה לך מקרב לב על הזמן שאתה מקדיש

גלי יקרה,
המקום הזול ביותר הוא קופת חולים. יכול להיות שתצטרכי לחכות קצת בתור, אבל עדיף לחכות עוד קצת מאשר שלא לעשות את זה בכלל.המשפט שלך: "אם אני לא יעשה אז שום דבר לא ייעשה ובכלל תהייה אנדרלמוסיה שלמה" הוא משפט מפתח. הוא, ועניינים אחרים שכתבת מעידים בכל זאת על הצורך שלך בשליטה. אתם הרבה זמן ביחד, ואת מנהלת לו את החיים, והפכתם להיות אמא וילד. אז למה שהוא יעשה מאמץ אם יש מי שידאג לו וינדנד לו לעשות את מה שצריך?לו הייתם מגיעים אלי ליעוץ, סביר שהייתי מוריד אותך מעשייה, ומטיל עליו אחריות בלעדית על כמה דברים, גם אם הדברים לא ייעשו.דרך ההבנה שלמחדל יש תוצאות, לומדים, ולטווח רחוק זה חשוב יותר. אבל הייתי עושה זאת רק לאחר לימוד טוב יותר של הצרכים שלכם ושל היחסים שלכם.

ד"ר אורן חסוןבוקר טובמתגובתך אני מבינה שאני אמורה להוריד הילוך....הבנתי את הרעיון שגם אם "הורדת ההילוך" תביא לכמה "נזקים" אולי מתוך הנזק הוא ילמד ויבין לבד ללא התערבות שלי כלל.לא הייתי רוצה לפנות לקופת חוליםאני אכנס לאתר שלך ונשקול יחד להגיע אליך אם תוכל לקבל אותנובכל אופן שמחתי לדעת שישנו פורום כזה, שבו לפחות נתת לנו כיוון ,וגרמת לי להביןשמכאן אנחנו לא יכולים להמשיך את חיינו כרגיל עד לפיצוץ הבא ויש לטפל בבעיותמהשורש ולחדול מהשאננות שאופפת אותנו.פורום מצויין אני יחזור לבקררב תודותגלי

לגלי ולד"ר חסון שלום,מבלי להתיחס לעצות החכמות הקשורות להעברת האחראיות על התוצאות לבן הזוג אני רוצה להעלות רעיון חדש: פעמים רבות אנשים עם ליקויי למידה ובעיות התארגנות אשר לא אובחנו כילדים מראים קשיים דומים לבן הזוג (קושי להתארגן, להכין חומרים, לתכנן צעדים לקראת פעולה כגון בדיקות או הכנת עבודות, תת הישגיות). האחראיות תמיד עליו אך הדרך לעזור עשויה להיות ברוח קצת שונה. ישנם פורומים לבעיות למידה וקשב אצל מבוגרים ודרכים לאבחנם.שוב סליחה על ההתערבותדל