יחסים עם חמותי: מה עושים?

שלום רב
אני בת 22 ויש לי חבר בן גילי מזה 9 שנים.אנחנו מאוד אוהבים והשקענו רבות במערכת היחסים בכדי להנות ממנה ואחד מן השני.הבעיה היא שאמא שלו ואני לא מסתדרות וזאת בלשון המעטה.בתחילת הקשר, הייתי מגיעה אליו ומרגישה תחושת ניכור ופחד ממנה.היא ההפך הגמור ממני:אני פתוחה לדבר על הכל והיא "מטאטא את הבעיות מתחת לשטיח"אני סוגדת לאסתטיקה וניקיון והיא לאאני מאוד אוהבת להביע רגשות והיא מדברת עליהם בצורה שטחית.כיוון שאני מאמינה גדולה בתקשורת ישבנו הן אני והן חבר שלי לדבר עימה ביחד ולחוד,אך היא לא שיתפה פעולה ואמרה שאין לה שום דבר נגדי, ואין לה מושג מה אנחנו רוצים.לאחר מספר ארועים שהתרחשו ירדה המסיכה שעל פניה והיא אמרה שהיא לא אוהבת אותי"כי אני לא יודעת את מקומי בבית".אני סבורה שלאור ההבדלים ביננו היא לא באמת מכירה אותי וחושבת עליי דברים שאני לא.הסברתי לה שאולי אנחנו שונות, אבל שאין בכוונתי להיות מי שאני לא.לאחר המון נסיונות פיוס מצידי (פרחים, דיבורים ישירים, עקיפים וכו') והן פירדות מהחבר החלטתישלמרות הערכים שקיבלתי בבית "להיות תמיד בסדר, גם אם האחר לא"אין בכוונתי "לקבל סטירה ולתת את הלחי השנייה".אינני רוצה להלאות בפרטים, אך יצאתי מאוד "פצועה" ממנה והפחד מפניה עדיין לא עבר.כיום, חבר שלי אינו מדבר עימה (כבר חצי שנה) ואני שבורה מכך.אני מאוד רוצה שיהיו לו איתה יחסים תקינים,אך הוא טוען שאם היא לא מקבלת אותי אז סימן שהיא לא מקבלת אותו.סה"כ אני רוצה לחיות איתו בשקט, לעשות שלום במקום מלחמה, אבל כבר עייפתי מכל הנסיונות להבין אותה ולפייס אותה"על לא עוול בכפי".הייתי רוצה לשמוע את דעתך והמלצתך בנידון, מהו הפתרון האידאלי בנסיבות הקיימות?בתודה מראש,רוני.

סליחה שאני מתערבת אבל כמה הייתי רוצה ליהיות במקומךהלוואי ובעלי לא היה מדבר עם אמא שלו כי היא לא כל כך אוהבת אותייש עוד הרבה כמוני שהיו רוצות ליהיות במצבך , תאמיני לי

ראשית כל תודה לולי וזה בסדר שתתערבי,אין כמו ללמוד מנסיונות של אחרים.הבעיה היא שהיא לעולם לא תקבל אותי ומצדה לא לדבר עם בנה ולדעתי כמו שהמצבעכשיו (שהוא לא מדבר איתה) זהו לא פתרון מציאותי לאורך טווח והבעיות יצוצו בשלב כזהאו אחר, על אף שעכשיו די נוח לנו.

רוני יקרה,
אמו של החבר שלך מכירה אותך מגיל 13, ולא פלא שקשה לה לראות בך אדם בוגר שעומד על דעתו, ומנסה להעמיד גם אותה על דעתה. זה לא פשוט. נכון הוא שככל שהוא פחות בקשר איתה, כך היא מאבדת את מקומה. אבל האמירה שלה "אני לא יודעת את מקומי בבית" לא לגמרי ברורה לי. כי אם היא נאמרה בעקבות שהות שלך בביתם (כאמור, אתם צעירים ובתחילת דרככם העצמאית, כך שאני מניח שחלק מהזמן אתם שם וחלק מהזמן אצל הורייך), יכול להיות שהיא מרגישה שהשתלטת על הבית שלה, שלא לדבר על הבן שלה. לא ברור לי מה עשית במקום להושיט את הלחי השניה. לא ברור לי גם מה מניע את החבר שלך שלא לדבר עם אמא שלו למרות שאת אומרת שאת מאד ברורה בלהגיד לו שכן ידבר איתה. אולי את מעבירה לחבר שלך מסר כפול: שאת לא רוצה להיות בקשר עם אמו, ושאת נפגעת ממנה, ומצד שני, שישמור איתה על קשר, והוא מנסה להיות איתך. אם הוא בערך בגילך, משמע שיש לך השפעה יוצאת מהכלל עליו. ולכן, אני חושש שאם את לא מצליחה לשכנע אותו, אז אולי את לא רוצה מספיק. בדקי את הנושא בינך לבינך, ובינך לבינו.

ד"ר אורן חסון שלום רב ותודה !רק לשם הבהרה. אמא שלו אמרה שאני לא יודעת את מקומי בבית שלה.ונכון אולי זה משום שהיא מרגישה שהשתלטתי לה על הבית ועל בנה.ובקשר "ללחי השנייה". הכוונה היא שהיא תמיד פוגעת בי, או ע"י התעלמות מוחלטת או ע"יהערות ויחס מגעיל ואני "נותנת לה את הלחי השנייה" ע"י כך שאני מאפשרת לה לעשותזאת כל-פעם מחדש.בעניין החבר, הוא לא מדבר איתה גם בגלל התנהגותה כלפיי, אך אני חושבת שגם בגללשהיא משדרת לו מסר שלא איכפת לה להפסיד את שניינו. לדעתי הוא בוחן את אהבתהכלפיו ועד כה היא לא עומדת במבחן ומשדרת אגוצנטריות מדהימה.אכן צדקת יש לי השפעה עליו ואני רוצה רק בטובתו. שאלתי שלא נענתה עדיין היא האםלפי דעתך המצב הזה שהוא לא מדבר עם אמו ואני אפילו לא נכנסת אליו לבית כבר שנהיכול להימשך? מהו הפתרון היעיל לאורח טווח במצב הנוכחי? האם יהיה לי עדיף להתנתקממנה לחלוטין? מהו הפתרון לדעתך לגבי חברי? איך לשמור על מע' היחסים שלנו,למרות המצב עם האמא?חשוב לי לציין כי כל הסובבים שלי ושל החבר לא מבינים את האמא. שהייתי מתארחתבביתו הייתי תמיד עוזרת לה (מפנה צלחות מן השולחן, עושה כלים, עוזרת לאחיו בשיעוריםוכו'). מי שמכיר אותה אומר שהיא "כנראה גדלה בבועה של קרח" היא אמרה פעם שהיאמרוכזת רק בעצמה. אני כאמור ההפך הגמור ממנה, אדם חם ומשפחתי מה עושים?

רוני יקרה,
יש לי רושם שגם אמא של בן זוגך רוצה בטובתו. בנוסף לזה ששתיכן רוצות בטובתו, אין לי גם ספק שכל אחת מכן רוצה גם בטובתה היא. הקונפליקט ביניכן נובע מכך, ונובע מהבדלים של גישה וטמפרמנט. בפניה הקודמת שלך האלמנט המרכזי היה איך לשמור על הקשר עם אמא שלו, וכאן את שואלת איך לשמור על הקשר שלו איתך למרות אמא שלו. נדמה לי, לפי מה שכתבת, שאין סכנה לקשר איתך. אני לא בטוח שאת בטוחה בכך במאה אחוזים, ואולי לכן את לא מצליחה להשפיע על בן זוגך שישמור על הקשר שלו עם אמא שלו. בגלל החרדות שלך ממנה.אבל אני לא בטוח בכל מאת האחוזים שהבנתי בדיוק מה קורה איתכם, ואני גם לא בטוח בכל מאת האחוזים שאם כן הבנתי, שאת מוכנה להבין גם כן. ולכן, אם אתם באמת רוצים לפתור את זה, כדאי שתגיעו את ובן זוגך ליעוץ זוגי או משפחתי כדי לפתור את זה. ואני מדגיש את האלמנט הזוגי יותר מאשר המשפחתי, כי את ובן זוגך צריכים לראות את הדברים עין בעין, ולגשת אליהם ביחד, כולל שינוי גישה אפשרי של שניכם, כדי לפתור אותם עם אמו.