יחסים עם ההורים: מה עושים?

יש לי חבר כבר חצי שנה שככל שהזמן עובר הקשר ביננו רק מתחזק יותר ויותרתחיל הורי מאוד אהבו אותו והוא היה נמצא אצלי הרבה בית. קרה איזה מקרה איתו ומאז הורי לא אהבים את הקשר שלי איתו ולא מוכנים שהוא יכנס אלינו הביתה.אימי אומרת לי לעשות מה שאני רוצה ומה שטוב לי ושהיא איתי תמיד אבל לא לצפות ממנה שהיא תקבל אותו כי לעולם לא תקבל אותו ובנוסף אומרת שבמידה ותיהיה חתונה לא לצפות ממנה שתיהיה נוכחת...אני לא יודעת מה לעשות. אני מאוד אוהבת את אמא שלי וזקוקה לה אבל אני לא מתחנת איתה ואני צריכה להקים משפחה משל עצמי מצד שני אני לא אוכל להתחתן אם מישהו שאימי לא תקבל ולא תיהיה בחתונה שלנו!! למרות שעוד די מוקדם לדבר על חתונהאני בת 25 ואני לא רוצה להיות עם מישהו סתם. בהתחלה אמרתי שאם אני אפרד מחבר שלי זאת תיהיה החלטה שלי בלבד ולא של הורי אבל אחרי שאימי אמרה לי על החתונה התחלתי להילחץ.

יעל יקרה,
אמך נשמעת מאד החלטית ונחרצת, ואני לא יודע למה. לא כתבת מהו אותו מקרה שקרה איתו שמאז הורייך מסרבים לראות אותו בביתכם. כי אם היא ראתה אותו מנשק את אחותך הקטינה, היא צודקת ומוטב לך שתעזבי אותו, ואם היא כועסת עליו משום שהוא לא השיב לה שלום כשנכנס פעם הביתה, אז אמך היא טיפוס מוקצן, נוקם ונוטר, שימצא פגם בכל אחד, ואסור לך לתת לה להחליט החלטות הנוגעות לחייך.אז מי את? מי הוא? ומי אמא שלך?

מה שקרה זה שאימי חושבת שהוא לא עושה כלום עם עצמו שהוא עובד שעתיים 3 ביום וזהו ( הוא מחפש עבודה נוספת) יש לו במשפחה אמא ואחות החולים במחלות נפש.בגדול אימי חושבת שהוא לא מתאים לי ומגיע לי יותר

יעל יקרה,
יתכן שאמך צודקת. ומצד שני, יתכן שאת רואה בו פוטנציאל שאמך לא רואה בו (אני מדבר על פוטנציאל פרנסה). בכל מקרה, כדאי שתבררי גם מה מידת התורשתיות של הבעיות הנפשיות שבמשפחה שלו, מה מידת ההשפעה שלהן על חיי היומיום של החולים בהן, ומה הסיכוי שילדייך ילקו בהם. את חייבת את זה לעצמך.יהיה לך יותר קל לבוא אל אמך עם מידע שלם, עם ההבנה שאת מודעת לכל ההשלכות הללו ומוכנה להן, וכאשר לבן זוגך יש כבר גם עבודה מסודרת יותר. אנשים פוחדים יותר מהבלתי ידוע. ואמך דואגת גם מהבלתי ידוע שלה, וגם מהבלתי ידוע שלך. אם תדעי יותר, קודם כל תדעי אם זה באמת מה שאת רוצה, ואחר-כך, תוכלי גם לשכנע אותה קודם כל בבגרותך, ואחר-כך במה שאת רוצה לשכנע אותה, אם עדיין תרצי זאת.