יחסים מורכבים: קושי בין בני זוג והורים

הייאני נשואה כשנתיים. יש לי בעל מקסים. הבעיה היא עם הוריו . לפני כחצי שנה התרחק מהם ולאחרונה החל להתקרב והזמינם לביתנו לכמה ימים ארחנו אותם מכל הלב והם בקשו לבוא שוב. אז הייתי בחודש שישי להריוני עובדת משרה מלאה. הם באו שוב בחודש שביעי להריוני ושהו כשבועיים הדבר מעט הקשה עלי וקרה שרבתי עם בעלי וחמי שמע אותי אומרת שאין לי כוח למרות הכל חודשיים לאחר הלידה חמותי באה אלינו על מנת לקבל טיפול רפואי במקום מגורינו למרות שיש לה עוד ילדים הגרים בקרבתינו. ואני עייפה מהתינוק שלא ישן בלילות עצבנית קשה היה לי לארח אותה היות ואני שוהה רוב היום בבית ובעלי בעבודה.. לא נתתי לה הרגשה טובה והיא הלכה לבן אחר בעלי כעס עלי ואני נמצאת באי נעימות גדולה אך אני חושבת שאם היתה קצת התחשבות במצבי זה לא היה קורה.

אודה על תגובתך

יעל יקרה,
כרגיל במקרים כאלה, הקושי הוא אי שם בין היחסים שבין בעלך לבין הוריו, ואלה שבינך לבינו. אני לא יודע אם את יכולה או צריכה להיות גדולה מהחיים כדי להיות איתם בשלום ומבלי להיפגע. אולי לא, כי יתכן שפיזית את גמורה. אולי כן, והכעס שלך מפריע לך לנהוג אחרת גם אם את יכולה. אולי... אבל עיקר הבעיה היא ביחסים של בעלך עם שני הצדדים, ואין ספק שהוא קרוע. הוא לא רוצה עימותים איתם, וזה קשה לו כשהם נפגעים, והוא לא רוצה עימותים איתך, וזה קשה לו כשאת נפגעת. וכאשר הוא הולך בדרך הביניים, הוא בודאי סופג ריקושטים משני הצדדים, או לפחות, גם אם לא אומרים זאת, הוא חושב על אותם ריקושטים. במקרה של הוריו, כמו שקורא לבנים (ובנות) רבים, סביר שהוא זקוק לחיזוק ולהרגשה של הערכה מצידם, כי כך הוא גדל לצידם. קשה מאד, לפעמים, לנהוג אחרת. כך שבין אם הם אומרים לו משהו, או שהוא מנחש את מה שהם חושבים, זה קשה לו.יהיה לך קל יותר איתו אם תסבירי לו את הקשיים שלך מתוך אמפתיה למצבו. תסבירי לו שאת מבינה את הקושי שלו, אבל שגם לך קשה. אולי אפילו תנסי לבקש ממנו פתרון. אם לא תצפי לאורות וברקים, יתכן שתופתעי לטובה.