יחסים מורכבים: ניתוח מעמיק

שלום,
יש לי סוגייה שמעניינת אותי...ניסיתי להסביר לעצמי ורציתי לראות כיוון מחשבה נוסף.
אנחנו אזור ה 40, בקשר אסור, לאחרונה ביקשתי שיגיע עם קונדום
כדי שנוכל לקיים בינינו מה שמתקיים. בעיקר כאמצעי הגנה. (לא מניעת מחלות). ונראה שהוא מתחמק מזה. שאלתי אותו ישירות מה הבעיה, טוען שפחות כיף לו וגם זה קצת בעייתי לוגיסטית. אני תוהה, עדיף לו להמשיך ככה (עינוג עצמי) מאשר להביא קונדום ולהנות מהכל? חשבתי שגבר קופץ על המציאה כשמציעים לו סקס מלא...
היה בינינו בעבר סקס מלא, בו הוא לא החזיק מעמד ככ הרבה וטען שלא יודע מה קרה לו, כי לרוב מצליח להחזיק מעמד. זו לא פעם ראשונה שלו בקשר אסור.
אם תוכל להתעלם מהעובדה המוסרית כאן. ברור לי מה זה אומר. בחינה מוסרית וכו.
מנסה להבין מה מפחיד אותו ככ בזה.

אפרודיטה יקרה,
כנראה שהוא מתחמק מזה.מצד אחד, זה באמת יכול להיות בגלל בעיה בתפקוד, שפי שהוא רואה אותה (ואולי כפי שאת רואה אותה), וגם - שאולי בגללה זה באמת פחות כיף לו. את מצפה שהוא יהיה כמו שאת מצפה שכל גבר יהיה, והוא לא כזה. מצד שני – יתכן גם שיש לו בעיות מוסריות - גם אם זה נראה, ואולי לא רק נראה – כמוסר כפול, או לפחות מפותל. זה יכול לפגום ברצון שלו לקיים איתם יחסים מלאים. בצד זה – יכול להיות שהוא חרד, כגבר נשוי, לגשת לבית מרקחת ולקנות קונדומים. אם זה רק זה – די קל להתגבר על זה, כי הרי גם את יכולה לעשות זאת.

אהבתי את הכותרת.
כן, המציאות התחמקות. ככה פשוט. מוסריות...? שכבנו כשזה היה ללא קונדום...אז הקונדום פתאום לפתע הציף מוסר? לא ממש מצפה שהוא יהיה כמו כולם ויודעת שהכללות זה דבר שגוי מיסודו. פשוט מנסה להבין לפי עולם הפנימי שלי את פשר ההתנהגות הזו.
מוצאת את עצמי אשכרה שואלת את עצמי מה נסגר? ואז שואלת את עצמי למה זה ככ מעניין אותי, נהפוך הוא צריך להיות הקלה עבורי. כמה שפחות סקס ככה פחות חשיפה ואינטימיות וקרבה. וקושי שלי בהיקשרות. אני לא יודעת לקנות קונדומים. בחיים לא קניתי ואני מאוד מתביישת ללכת ולקנות עכשיו. כמובן הפחד שמישהו יראה אותי קונה קונדומים וגם קצת מביך גם אם לא מכירים אותי. כן, סטיגמות חברתיות. זה לא שלא חשבתי על זה...
הוא יתעלף אם אגיע עם קונדום. אולי ימציא תירוץ אחר.
דבר נוסף ברשותך, איך יוצאים מסיפור כזה בכמה שפחות נזק?

אפרודיטה יקרה,
הממ... קראתי את תשובתך, והפעם לי יש שאלה נגדית: את שואלת "איך יוצאים מסיפור כזה בכמה שפחות נזק?"ואני שואל: מהו הנזק שממנו את חוששת? האם תוכלי לדייק אותו?

הנזק מתייחס לנזק הריגשי, במענה לחוסר, בדוגמת קשר מהצד לגבר נשוי (מזכירה שגם אני), רק שלפעמים זה מדגיש את החוסר עצמו.
ולנזק בגילוי, חלילה, הרס המשפחות, שבירת האמון וכל הנלווה.
ואיך נפרדים מקשר כזה? הרי סיום שלו צריך להגיע, אז עדיף שעם כמה שפחות נפגעים.

אפרודיטה יקרה,
כנראה החמצתי את העובדה שגם את נשואה...אבל נדמה לי שהמחיר של קיום קשר שכזה, אפילו כפי שאת מתארת אותו, על הסיכונים שבו, הרבה יותר גבוה מאשר המחיר של הנטישה שלו – פרט לחסר שלך שתישארי בו לאחר הפרידה שלך ממנו. עם זאת, אני לא בטוח שהגבר הזה הוא האדם שישלים לך את החסר הזה לאורך זמן. כך שכאשר את נפרדת ממנו, נדמה לי שאת חוסכת לעצמך את הסיכון, לא? – מה עוד שהרי הוא לא במצב שבו הוא מסוגל לאיים עלייך בגילוי, אם תיפרדי ממנו, מבלי להיחשף בעצמו. לכן, דווקא מקשר שכזה נראה שהרבה יותר קל להיפרד, ללא נזקים, מאשר מקשר רגיל, אלא אם האדם אינו יציב ועלול להזיק לך למרות שהוא מסכן גם את עצמו. מה אני מחמיץ כאן?

הסיכון לא ינבע מעזיבת הבחור. על ידי הבחור. הוא לעולם לא יזיק לי ברמה הזו.
התכוונתי להיבטים הנפשיים, ריגשיים.
הרי יש פה מעין התמכרות? ריגוש? תשוקה...?
איך נפרדים מכל אלה בכמה שפחות נזק. לנפש. איך מתחילים להיפרד מהם?
איך אתה נפרד ממשהו שהוא ״רע״ על פי החברה, אבל מרגיש לך טוב?
ואחרי שחווית והיית בשדות זרים, האם אפשר לחזור ״הבייתה״?
גילוי מרצון טוב לא בא בחשבון. ושאלוהים יהיה איתי גם שלא יקרה גילוי מיד המקרה.

אפרודיטה יקרה,
אם כך, את מדברת בעיקר על החסר שלך. זה שיהיה לאחר שתיפרדי ממנו. כי כשאני קורא את מה שכתבת קודם לכן, כתבת על הכל ביחד. על הנזק שעלול לקרות אם תישארו ביחד ("הרס משפחות, שבירת האמון וכל הנלווה"), וגם על הנזק הפרטי שלך, שאולי אפשר להגדיר אותו כחשש מפני חוסר הברירה של ההשלמה עם מה שחסר לך, והשאלה איך מתמודדים עם זה, ואולי על הנזק שיהיה אם לא תצליחי להתמודד עם החסרים.זה אכן עניין מורכב, מסובך, ולפעמים עצם התגלית שהחיים יותר מורכבים ממה שחשבת שיהיו, ואולי אפילו שאת שונה ממה שהיית מצפה שתהיי (כמובן, כי לא ציפית למצוא עצמך בעולם מורכב כל כך), הם לא דבר שקל לחיות איתו.אני מציע שתקראי את ההתכתבות שלי עם "מתלבטת", שאלה למטה, שנמצאת בעולם דומה לשלך, אבל אולי כמה צעדים לפנייך מבחינת משך הארועים, והכיוון שהיא לוקחת אותם (את עוסקת יותר בשאלות על הקשר "האסור", היא יותר בשאלות על הקשר "המותר", שאולי שתיכן רואות בו "קשר החובה"). קראי שם גם על ההתנסות הלא טובה שהיתה לה בטיפולים עם מטפלים דעתניים או חד מימדיים, ואת תשובתי. זה אולי יעזור לך בהמשך.