יחסים מורכבים: מה באמת קורה?

שלום.
. ותודה ..אשמח אם תוכל להשיב לי כאן..אני מכירה אדם מזה 8 שנים , ונרקם בינינו יחס מיוחד מאוד .מזה 3 שנים , התחלנו לנהל מערכת יחסים ופגישה אחת לשבוע\שבועיים ולעיתים נאלצתי לא לראותומעט יותר , אך בדרך כלל היחסים היו קבועים.לעולם לא קיימתי יחסים עם בחור אחר מלבדו .אנו מכירים כבר 8 שנים אך בקשר "רציני" שלוש שנים באופן קבוע .אנו מאוהבים אך היחסים הם ידידותיים בלבד ומה שאנו עושיםיחד זה כלום לבד מסקס ולהיות יחד שעה וחצי שעתיים לערך בכל פעם , בביתי .אנו לא מדברים על אהבה (אולם אני כן..- נוהגת לומר לו שאני אוהבת..אי אפשר שלא..)אני אוהבת את הבחור הזה יותר מכל דבר בעולם .בקיצור , אוהבת ומאוהבת בו ומאוד קשה לישהקשר לא ממומש עד הסוף, כי האהבה שלי גדולה אליו , ולכן הסקס הוא לא הדברהעיקרי עבורי.. כמובן. אנו מכירים כבר המון שנים ולכן אני בטוחה כל השנים שהוא מאוהב ביואוהב אותי . בשל כי יחסינו הם רק סקס , הסקס עבורי עוד לא היה הכי טוב שניתן - אואפילו ניתן לומר שלא הגעתי לסיפוק מיני , ובטח באופן כללי בשל המצב , הסקס הוא לאהכי טוב שניתן , ואפשר אם כן לומר כי מעולם לא היה לי סקס הכי חופשי ואמיתי..(כי תמיד זה מהיר , לא יוצאים-רק עושים סקס , אין הרבה זמן לדבר,לספר לו דברים , את תחושותי.. וכו ..)כעט אני כותבת לך ..בשל כי.. לא ראיתי אותו חודשיים.. ואני מרגישה ממש.. מוזר .אני (כמובן, וזה קורה לא מעט) בדיכאון ממש , כל השנים יש לי הרי ציפייה בכל זאתלאיזושהי "מחוייבות" כלפי.. כי אני גם כן - נאמנה אך ורק לו בכל השנים הללו .. והעניין שלא ראיתי אותו חודשיים - ממש מפתיעה אותי ..כמובן שהיו לו התנהגויות טיפה מעליבות גם כן .. כגון התייחסות לא רגישה ..ואף אפילו לא חברית מספיק.. וזה ממש העליב .אני ממש מרגישה מוזר גופנית (לאחר כי לא קיימתי עימו יחסים הרבה זמן..) וכאמור אין לי ניסיון מלבדו כמובן .הייתי רוצה לציין כי אפילו מוזר לי שהוא לא נותן את כל כולו בהתנהגות בקיום היחסים , ויש לי תמיד תחושה כי בעת היחסים הוא מעט מעט מצפה ממני למשהו-והוא עצמולא מעניק את אותו הדבר ..ד"ר אורן חסון לא ציפיתי שהמכתב יהיה ארוך כל כך ואני מאוד מתנצלת , ובשל כך לא תוארה כאן שאלה ספציפית .הכי חשוב לי לדעת .. מדוע הוא לא הגיע אליי תקופה ארוכה ? ..וגם תקופה קצרה שלא דיברנו כלל,האם אי פעם אדע אם הוא אוהב אותי?אני מודה לך כל כך על תשומת לבך..

שיר יקרה,
את כותבת בנשימה אחת שאתם מאוהבים, ואתם מקיימים יחסי מין, וגם שהיחסים ביניכם הם ידידותיים בלבד. זה לא מסתדר לי עם מה שמקובל, ואם אני שואל את עצמי מדוע זה מה שאת כותבת, התשובה היא שאולי בגלל שבכל שלוש השנים שאתם יחד, לא הגדרתם אף פעם את היחסים שביניכם. ואולי בגלל שלא העזת לשאול.אני מתרשם שאת בתהליך הכחשה של מה שקורה. כלומר, שאת רוצה שיקרה דבר אחד, ומאפשרת למשהו אחר לגמרי לקרות. את מאוהבת בו, ורוצה שהוא יהיה מאוהב בך, אבל את לא יודעת אם הוא מאוהב בך (ראי כותרת הפניה שלך). ובכל את כותבתשאתםמאוהבים. אני מתרשם שאת מנסה לשכנע את עצמך שמה שאת רוצה שיקרה הוא באמת שקורה ביניכם, אבל עם זאת, את עם המון ספקות. היחסים ביניכם הם כמעט מיניים בלבד,את כותבת שהיחסים ביניכם הם ידידותיים בלבד, אבל מה שאתם עושים זה כלום לבד מסקס. האם את רואה את ההכחשה והאשליה כמוני? אני חושב שאת רואה את הדיאלוג הפנימי שאת מנהלת איתו כאילו הוא קורה באמת ביניכם, והוא כנראה שלא קורה.הוא הגבר היחיד שאיתו קיימת יחסי מין, אבל זה לא מספק מספיק מבחינתך, כי הוא לא נותן לך את כולו. גם לא בדבר היחיד שאתם עושים ביחד.כל אלה הם מה שחשוב. כל אלה הם דברים שמרימים לידך שלט גדול, שאיתו את צריכה להסתכל במראה, ולראות את מה שקשה לך לקרוא, בגלל המאמץ הקטן שאת צריכה לעשות כדי להפוך את האותיות. אבל זה כתוב שם.והדבר שאולי פחות חשוב, שיר, הוא זה שהוא לא מגיע. איך אני יכול לדעת למה? אני רק יכול לדעת שהיחסים ביניכם אינם טובים לך: או משום שהוא משתמש בך לצרכיו הגופניים, או משום שהוא לא יודע אחרת.אני מציע, שיר, בגלל שאני מתרשם שאת רואה יותר את מה שאת רוצה לראות מאשר את מה שקורה, שכדאי שתקיימי מספר פגישות עם פסיכולוג, כדי להבין נכון יותר מה נכון ומה את רוצה שיהיה נכון, ושייתן לך את הכוח לצאת משם, ולקבל תקווה לחיים שלמים יותר, אם זה נכון לך יותר.

ד"ר אורן חסוןאני מאוד נרגשת לראשונה לקרוא על דברים שמעולם לא היה לי את מי לשאול ולא שאלתי..תודה רבה לך ,אני כל כך מבקשת..אם אפשר , לכתוב לך עוד דבר מהבגלל שבעת שכתבתי לך את שאלתי , ניסחתי זאת בצורה די מהירה ובגלל שתשובתך כלכך חשובה לי.. בשל המצב כמו שהוא.. -ובדיוק כפי שציינתי , אך עם זאת אולי החסרתידבר מה חשוב . ואני מצטערת שאני נאלצת לכתוב לך שוב ומודה לך..הייתי רוצה מאוד להוסיף כי האדם עמו אני נמצאת ביחסים אלו , אינו יכול מקורח מציאותלהיות עימי בקשר אינטנסיבי ואחר כפי שהייתי מצפה לולא כורח המציאות בו הוא נמצא .אכן עובדת המציאות והאהבה ביחסים היא איזושהי תעלומה בשבילי . (קשה לי לשלב..ולהכיר..-בין האהבה למציאות , וגם זו תעלומה עבורי - מה באמת לגביו..)אך אני מכירה בקורח המציאות שהוא נמצא בו ולכן , מבינה אותו באופן כללי ,וחיה במן ידיעה ברורה מבחינתי (אם כי גם תעלומה-כי הרי לעולם לא אמר לי זאת במפורש) שגם הוא-אוהב אותי . אבל זה כבר הובן ממכתבי הקודם . מה שרציתי מאוד להוסיף הוא באמת את העניין שלו - שלא מספיק הבהרתי .לי אכן קשה מאוד כי אני קשורה אליו ואוהבת אותו והכי קשה לי - חיי היום יום כשאני חיה בלעדיו .בנוסף, דברי ממכתבי הקודם נאמרו אולי בהגזמה מעטה , ורציתי להוסיף שהוא בעצםהכי מתקשר , שואל , יודע , דואג הכל עליי ומה שקורה איתי בחיי , כ"כ הרבה שנים (כל שמונת השנים ובאמת ובאמת מסורלי וחבר הכי טוב בעולם .(עם כל הקושי הענק ..האדיר הזה של חיי בלעדיו..שהרי הוא ממשלא איתי כמו שהייתי חולמת ורוצה..) .עם כל מה שכתבתי לך במכתבי הקודם , (ואולם ציינתי לך רק את הדברים השליליים בקשר ואפילו אולי בהגזמה! כלפיו - כי הוא לא מתנהג כחה כפי שזה היה נשמע מכתיבתי , או לפחות אולי לא במימדים כאלה )האם עצם ההתמדה שלו בקשר איתי , והכוונה היא לרצף הקשר שמלווה בהתעניינות גדולה מאוד בי ורציפה , והוא אף פעם לא הזניח (הכוונה היא לרצף הקשר) , ובהתחשב בעניין שיש לו קורח מציאות מסויים שבגללו הוא אינו יכול להיות כמו שהייתי רוצה..-כל זאת לא אומר כי הוא אולי כן . . .. ?ד"ר אורן חסון , אני יודעת כמה קשה לי העניין , כי אני אוהבת אותו ....כל ה10 שנים הללו כמו ..אני באמת .. כותבת לך בגלל שבאמת אף פעם לא יכלתי או - לא אוכל לדעת את התשובות .. וזה קשה מנשוא .. אני חושבת שאולי בכל זאת .. כדאי לדבר ולומר לו על התחושות , כי חלק מכובד מאוד מן התחושה הלא טובה שלי היא בשל כי אני לא מצליחה לדבר עימו כמו שצריך אף פעם..אני כל כך מודה לך ...... באמת.. וכתבתי לך פעמיים רק בגלל שהייתי חייבת פעם אחת לפחות איזושהי תשובה.. עכשיו אתה יודע טוב יותר את המצב ולא אכתוב יותר.. ואם יש מה להוסיף ממך אליי אני אשמח .

- בהמשך למכתב האחרון שליהכוונה שלי היא לדייק..אין לי ספקות לגבי ו.. הוא עבורי הדבר הכי חשוב בעולםומשהו מיוחד בשבילי.. ולא לכל אחד יש את ההזדמנות ...הכתיבה שלי אלייך היתה פשוט מן הצד ה"דואג" .. ולכן תיארתי , כמובן את העניין כמעיןכעס.. מצידי ..אבל כמו שציינתי - כחה זה.. וזה טבעיכל כך מודהשיר

שיר יקרה,
את כותבת לי מכתבים ארוכים בכמה גירסאות, ומה שחשוב הוא בעיקר להבין מדוע את נזקקת לספר את הסיפור שלך בכמה גירסאות. האם הגירסה הטובה היא בגלל התיקווה שיקרה מה שאת רוצה? ואולי להפך: האם הגירסה הפסימית היא בגלל שאת נכנסת לדיכאון זמני וליאוש? אני לא יכול לדעת את כל אלה, מבלי לדבר איתך באופן אישי. אני גם לא יודע מהו כורח המציאות שעליו את מדברת, ומהם האילוצים שמונעים מכם להיות יותר ביחד. דברי איתו יותר. על הרצונות שלו, על התקוות שלו ושלך, וגם – על העתיד. האם יש סיכוי שמשהו ישתפר? ואם לא, מה זה אומר על מה שכדאי לך?

שיר יקרה,
כתבת לי מכתב נוסף, נסער מאד, שמציג תמונת מציאות אחרת, שאיני חושב שהיא מנותקת ממה שבאמת קרה, למרות שבמכתב שאחרי הכחשת חלקים ממנו וביקשת שאסיר מהפורום. נעתרתי לבקשתך. אלא שעניתי לך למכתב ההוא, ואני חושב שחשוב שמכתבי יישאר כאן, עבורך, שתוכלי לקרוא בו שוב ושוב. לפיכך, תגובתי מצורפת להלן, וכותרתה היתה:להמשיך את החיים, ולקבל עזרה.שיר יקרה,צר לי על מצבך ועל מצוקתך. אבל האמת היא שככל הנראה חיית באשליה כל הזמן, וההתפכחות ממנה קשה. כתבתי לך עוד קודםכאן, שאת מייפה את המציאות. אלא שעכשיו, ואולי סוף סוף, המציאות חודרת לאט לאט לתוך העולם היפה שבנית לך, והורסת אותו.לא פלא שאף אחד אחר לא אהב אותך, שיר. לא בגלל שאף אחד לאיכוללאהוב אותך, אלא משום שהיית עסוקה כל העת בבנייה ובהגנה על העולם שיצרת לעצמך, עד שלא היה לך מקום לאף אחד אחר. כאשר יש תקווה גדולה למשהו אחד, קשה מאד לתת מקום למשהו אחר להיבנות. עושה רושם שבגלל הקשר הזה, שנתן לך מדי פעם תקווה וטוב בצד הרבה מאד רגעים של ייאוש, הרשית לעצמך להיות לבד מדי, זמן רב מדי.עם כל הקושי, הגיע הזמן לנתק את הקשר. אם מה שכתבת הפעם הוא נכון, ואני מאמין שאת מוכנה יותר לראות את המציאות עכשיו מאשר לפני יומיים, אז ברור שהוא היה מפורש מאד באמירות שלו שהוא רק רוצה לכייף איתך, ושאין לו שום דבר אליך. לו היה לו רגש חם כלפייך, היה מתקשר לעיתים יותר קרובות, למרות שהוא לא פנוי. לו היה לו רגש חם כלפייך, הוא היה מפרגן לך. לו היה לו רגש חם כלפייך, הוא היה אומר לך שאת חשובה לו. הוא תמיד הגדיר את הקשר שביניכם כמשהו שאינו מחייב. בודאי שלא אותו. לכן גם לא רצה "להתמסר" לך. כלומר, לא פירגון, לא רומנטיקה, לא עידוד. שרק לא תחשבי שהוא מאוהב בך. ובכל זאת חשבת.מגיע לך יותר מזה. מגיע לך קשר שאינו גורם לך לסבול. אבל בשביל זה את צריכה להחלים. קחי את עצמך בידיים, כי מגיעים לך חיים טובים. אני מציע לך להעזר בטיפול נפשי, כי את חלשה ומעורערת כרגע, בצד חברים, אם יש, משפחה, אם יכולה לעזור לך, וחיפוש תחליפים שיהיו לך מספיק מעניינים כדי שלא לשקוע במחשבות הרסניות. את צריכה למצוא חברה עכשיו, אנשים לדבר איתם או לבלות איתם, כי זה יעזור לך להחלים. ואם יעזור לך שאגיד מילים חריפות יותר הנוגעות ליחס שלו אליך, אין בעיה, אני אגיד. אם תבקשי.