יחסים מורכבים: חבר, אשת חבר ויחסים סודיים

ד"ר חסון שלום
אני קוראת בעניין רב את תשובותיך הפרקטיות והמנומקות ולכן חשבתי לנכון לשאול אותך מה לעשות בנושא חצי קשור חצי לא קשור לתחום הנדון בפורום זה.חברתי הטובה בעולם מעורבת במערכת יחסים עם גבר נשוי. היא טוענת שמדובר באהבה גדולה משני הצדדים. זמן קצר אחרי תחילת הקשר אמר הבחור שהוא מתכוון לעזוב את אשתו לטובת חברתי כי מעולם לא היה כל כך מאוהב. כמובן וכצפוי כשהגיע רגע האמת הוא סיפר לה שכשחשף באזני אשתו את הקשר ואת רצונו לפרק את החבילה, אשתו התפרקה לחתיכות ואיימה בהתאבדות והוא לא מוכן לקחת על עצמו את הסיכון.מתוך מה ואיך שאני כותבת לך בוודאי ברור לך שאני, כאדם מבחוץ, לא קונה את הסיפור הזה. אישית אני מאמינה ש"אין תירוצים". אדם ניכר במעשיו ולא במילים שהוא אומר. בינתיים הקשר בין חברתי ובינו נמשך כשהיא רואה בו גיבור לאומי על ההקרבה הגדולה שהוא עושה כשהוא נשאר בקשר שאינו מעוניין בו עם אשתו.ועכשיו לשאלה: החברה יקרה לי מכל וברור לי שהיא במסלול התרסקות קשה. ברור שאהיה שם בשבילה כשתתרסק ואמנע מלהגיד "אמרתי לך". אבל חשוב לי לנסות לפחות למנוע את ההתרסקות או לצמצם נזקים. בעצם כל מה שאני רוצה זה שאת ההחלטה אם להמשיך בקשר או לא להמשיך בו, תעשה חברתי בעיניים פקוחות מתוך מודעות ולא על יסוד מסך העשן שהבחור מייצר לה מסביב לעיניים. איך אני עוזרת לה להתחבר למציאות?

חברה יקרה,
(נשמע כמו קומרדית מהמפלגה...)הנושא שהעלית קשור לגמרי. החברה שלך במלכוד שאשתו של החבר שלה הכניסה אותו אליו. החבר ואשתו היו במערכת יחסים לא משהו. גם מערכת כזו יכולה לעבוד לאורך זמן, כי השניים מחוייבים זה לזו (חברתית, חוקית, והורית – אם יש ילדים). במערכת כזו כל אחד דואג לעשות, בדרך כלל, את הסחיטות הקטנות שלו, כדי לשמור את השני בזוגיות, וכל יצירת תלות היא כלי לגיטימי בזוגיות. אלא שבדרך כלל, יצירת התלות מוגבלת, כי אין למשוך את החוט חזק מדי, כי הוא עלול להקרע. כל עוד אין צורך בצעדים דרסטיים, די ביצירת יחסי תלות רגילה, שבתנאי זוגיות טובה, הם אפילו לא מורגשים, אלא הם נראים ומרגישים כשותפות והדדיות. אלא שכאשר החבר של חברתך הגיע אל אשתו, וסיפר לה שהוא רוצה לעזוב (ואנחנו יוצאים מתוך הנחה שזה מה שקרה), היא, בהסטריה, כדי להציל משהו, משכה את החבל עד הסוף, מבלי חשש לקרוע, כי ממילא היא הולכת לאבד את הכל אם לא תעשה את זה. והחבר של החברה שלך, כגבר אחראי, או שאולי לא רוצה מספיק לצאת, או שאולי שאין לו אומץ להתמודד, ואולי כולם ביחד, לוקח את הצד השני של החבל, ומחזיק אותה שלא תיפול.אלא שהחברה שלך קצת פחות הסטרית, ואולי גם מרגישה פחות בטוחה במחוייבות של החבר שלה כמו אשתו, שהוא כבר התחייב לה פעם, ומחוייב לה כבר שנים, והיא לא יכולה לשחק משחק דומה. ואז נשאלת השאלה: מה הוא מספר לה על מה שקורה? איך היא יודעת מה נכון ומה לא נכון? ולאן זה מתקדם? ומי קובע את הקצב? ואיך היא יכולה לדעת שהקצב שהוא מספר לה הוא הקצב שאכן יקרה?כרגע, יש לה חלום, ובחלום יש מציאות של חוסר ודאות. הודאות היחידה שיכולה להיות לה עכשיו, היא רק אם היא תחליט לעזוב אותו. וכרגע היא מעדיפה על הודאות הזו, את התקווה עם חוסר הודאות. אל תוכיחי אותה, כי זה לא יעזור לך יותר מדי. תמכי בה, הציעי לה הצעות, ותני לה להחליט. ברגע שהיא תרגיש שלא בנוח איתך, כי את מראה לה מציאות פחות נוחה מכפי שהיא רוצה לראות, וכי את מעריכה אותה פחות (אם את ביקורתית כלפיה, זו תהיה המסקנה שלה), היא תתרחק ממך.אולי הדרך הנכונה שלך, הן לעזור לה והן לא לבקר אותה, תהיה לקחת אותה לטיפול אצל פסיכולוג, או ליעוץ אצלי, לא כדי שיגיד (או אגיד) לה מה לעשות, אלא כדי לעזור לה לעשות החלטות בעצמה, שיהיה לה קל יותר להשלים איתן.