יחסים: מה צופן העתיד?

לפני כשלושה שבועות התחלתי לצאת עם מישהו..היה לנו באמת טוב יחד..היה חיבור אינטלקטואלי,רגשי,שכלי,הומוריסטי..היה שם הכל..אבל הוא תוך כדי היה מהוסס ואדיש לפעמים ולא ברור ואמר לי לפני יומיים כשנפגשנו שלמרות שאני מעניינת אותו וכיף לו איתי וטוב לנו יחד הוא בתקופה מבלבלת בחיים שלו ולא סגור על עצמו ולכן הוא לא מרגיש מוכן מספיק להכנס לקשר.. מרגיש לי שזה פספוס.. המשיכה ביננו עצומה.. הקשר פורה ומפרה..הוא מעניין אותי..אני אותו.. למה לפספס את זה? החלטנו שנשמור על ידידות ואני רוצה דרך הידידות הזו להחזיר לו את העניין בי..אבל אני לא יודעת,אולי זה תחמני ולא מוסרי מצדי..ואולי אם יהיה ביננו מגע מיני תוך כדי קשר שמוגדר כידידותי הוא לא יראה בי משהו רציני אלא ההפך..איזושהי יזיזה..משהו שאני ממש לא רוצה.. האם לדעתך ניתן לגרום לו להתעניין בי בצורה רצינית ואם כן, איך? או שזה אבוד..? תודה (אני בת 20,הוא בן 25)

משיגה יקרה,
אני לא יכול לדעת מה יקרה. יתכן שהוא יראה בך קלה להשגה, יתכן שהוא יראה בך יזיזה עד שימצא מישהי להתאהב בה, יתכן שהוא באמת חושב שיש ביניכם פער ושאת לא מתאימה לו כבן זוג, ויתכן גם שלאחר כמה שנים של ידידות אמיצה, הוא יחליט, רגע לפני גיל ארבעים (ואולי עשר שנים קודם), שמכיוון ששניכם לא מצאתם בני זוג אחרים, אז אולי כבר כדאי שתנצלו את הידידות האמיצה שביניכם ותתחתנו. כל הדברים הללו, וגם אחרים, אפשריים. העניין המרכזי הוא שאם הייתי יודע מדוע הוא דחה אותך, ומדוע הוא "לא סגור על עצמו, ואם הוא באמת נמשך אליך כמו שאת נמשכת אליו, הייתי יכול לומר לך יותר. אלא שאני לא יודע את כל אלה. מה שאת יכולה לעשות הוא לנסות, ולתת לזה זמן, אבל גם להיות מודעת שזה יכול להימשך כך לנצח, ולכן לדעת לשים את הגבול שלך במועד המתאים.