יחסים: מה גורם לאובדן שליטה?

תאריך פנייה: 30.11.2009 מס׳ הודעות: 2
חיפוש נושא
אושרה
דחווףף
30.11.2009 • 01:27

ד"ר חסון שלום
אני בת 24 ובעלי בן 27 אנחנו נשואים כבר שנה וחצי ויש לנו תינוק בן 4 חודשים אני מוכרחה לציין שאנחנו גרים עדין אצל ההורים שלי אני מרגישה שאין לי שום משפחתיות איתו ושום קשר זוגי איתו למרות שאני תמיד מנסה ומתלוננת אל זה זה ממש מפריע לי לפני שהתחתנו הוא היה מחזר מדהים ונכון לעכשיו או יותר נכון מתקופת ההריון אני מרגישה שהוא פשוט לא שם אלי אנחנו בקושי יושבים לבד ביחד למרות שיש לנו אפשרות הוא לא מספר לי מה הוא מרגיש ולא מתענין ברגשותי אנחנו ישנים כל אחד בזמן אחר החיי מין שלנו גרועים ביותר אני מרגישה שאין לו שום משיכה אלי יותר ושום רצון להיות בחברתי יותר מדיי אני דיברתי איתו על זה המון ואני מרגישה כל כך מושפלת שהפסקתי לדבר אל זה איתו ולנסות להתעלם מהזוגיות שלנו כאילו לנסות ולהתרגל למצב הוא לא מקנא לי יותר בקיצור לוקח אותי כמובן מאילו אני גם חייבת לציין שהוא אבא מדהים לילד ומבחינת לעזור לי במה שאני צריכה הוא שם תמיד הקשר שיש לנו כרגע הוא כמו חברים טובים ולא כמו בני זוג לחיים אני גם חייבת לציין שבתקופת ההריון שלי הוא הסתכל על בחורות במשב דבר שהוא לא עשה לפניי חן אני לא יודעת אם הוא עוד אוהב אותי הוא משקר אלי בדברים קטניםהוא כועס מהר ומראה שממש לא איכפת לו מה אני עושה איך אני מחזירה אותו אלי הוא פשוט מוציאה אותו מהחיים שלי הוא שואב נממני את כל האנרגיות הטובות

ד"ר אורן חסון
כאשר מאבדים שליטה על מהלך החיים?
30.11.2009 • 12:53

אושרה יקרה,
ברור שמשהו לא עובד לכם מזה זמן. את מרגישה את זה, את מתארת את זה, ואת לא מעלה סיבה אחת אפשרית מדוע אולי זה קרה. קשה מאד לפתור בעיית יחסים מבלי להבין מה גורם לבעיה.אין ספק, כמעט, שלחץ זו אחת הסיבות. גם לגור אצל הורייך, כשהפרטיות מכם והלאה (אלא אם אתם גרים בקומה נפרדת, וגם אז לפעמים יכולה להיות תחושה של העדר פרטיות) וגם תינוק על הצרכים הגבוהים שלו, ועם המעורבות הגדולה מאד, ללא ספק, של הוריך ובעיקר של אמך (סתם ניחוש מושכל), יתכן שהוא מרגיש שחייו כבר אינם שלו, ואולי גם אפילו שהילד אינו ממש שלו, כי אין לו אמירה ואין לו שייכות. יכולים להיות עוד ניחושים, אבל זה אחד התרחישים הסבירים במצב כזה.כדי לעשות משהו, אתם חייבים להחזיר לעצמכם את הזוגיות הפרטית שלכם, ללא מעורבות של הוריך, ככל שניתן. אם אפשר לצאת מדירת הורייך – עשו זאת. ועוד לפני כן – התחילו לצאת יותר. אם כבר אתם גרים אצל הורייך, נצלו את זה כדי לצאת מהבית ביחד לפחות (לפחות!) פעמיים בשבוע. מצבים קשים דורשים מאמץ רב, והיציאות הללו מהבית חיוניות לכם. זו דרך להתחיל לבנות יחסים מחדש. לבד. זה גם ייתן לך הזדמנות לדבר איתו בנחת. לא מיד עם היציאה הראשונה, אלא לאחר שתרגישי שהאוירה טובה. פתחי את זה איתו. תגידי שאת רואה שהוא מרוחק, ושאת רוצה לחזור לטוב שהיה ביניכם פעם. את רוצה להקשיב לו ולצרכים שלו – ומבלי להצטדק או לתרץ, אלא קודם כל להקשיב. שיידע שיש לו עם מי לדבר.לא פשוט לעשות שיחות כאלו מבלי להכנס למריבות וויכוחים. אם את מודעת לזה מראש, ומכינה את עצמך נפשית מראש, יש לזה סיכוי. ואם אתם לא יודעים להתמודד עם שיחות מסוג זה, חפשו יעוץ זוגי. אתם מידרדרים מהר מדי ומוקדם מדי, וחשוב לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדי. ריחוק ממך עלול לקחת אותו למקומות שמהן כבר יהיה קשה מאד לחזור.

בברכה,
ד"ר אורן חסון – מטפל זוגי ואישי
אתר הבית: orenhasson.com
טלפון: 050-6000083