יחסים: כששניכם רוצים להרצות

דר חסון שלום.
. אני פונה אליך בשאלה קצת כללית אבל שמטרידה אותי בהרבה מקרים ספציפיים. אני ובן זוגי (שנות ה20 המאוחרות) כבר כמעט שנתיים יחד, שנינו האחים הקטנים בבתים להורים מבוגרים, גדלנו כך שלא נתנו לנו הרבה אחריות, אנחנו חסרי ביטחון ולשנינו יש אופי מרצה. אני שמה לב בהרבה סיטואציות שאנחנו לא מעזים לדבר פתוח לגמרי אחד עם השני, גם אחותי פעם אמרה לי שזה נראה שאנחנו זהירים מדי יחד, אני תוהה אם זה משהו שיכול להשתנות או שזה עניין של אופי וזה בעייתי שאנחנו יחד, כי אנחנו כאילו לא מפתחים תכונות טובות אחד אצל השני.. אנחנו לפעמים נורא מובכים מדברים ואז אני מרגישה שהאינטימיות ביננו לא מלאה. אני רואה זוגות אחרים שנראים שלווים יותר ואצלנו תמיד אני מרגישה שמישהו לא לגמרי אומר כל מה שהוא חושב וכאילו יש איזה מתח מובנה כזה בהרבה סיטואציות. מקווה שהייתי מובנת , אשמח לתובנות שלך בנושא

סיגל יקרה,
בואי וניקח באמת את המישור הזה של היחסים ביניכם, ובעצם, של האופי שלכם, ונתייחס אליו בלבד כאשר אנחנו מדברים על ההשפעה של היחסים ביניכם. נניח לרגע שיש שני טיפוסים (מוקצנים), האחד מרצה, והשני דורש לעשות את מה שהוא רוצה. יצא ששניכם מרצים. יתכן שלו את היית מרגישה צורך לרצות והוא היה זה שדורש שדברים ייעשו בדרכו, הכל היה בסדר, נכון? כי הוא היה רוצה ואת היית מרצה, ויש הרמוניה.- האמת, לא בטוח. בשלב מסויים יתכן שהיית מרגישה מנוצלת, או לפחות שאין לך אמירה בקשר.אפשרות אחרת – ששניכם הייתם "רוצים", ולא מרצים (ושוב, אני לוקח את זה להקצנה, כמובן). נסי לדמיין את הויכוחים שהיו ביניכם בכל פעם שהיו ביניכם חילוקי דיעות, שאת רוצה דבר אחד, והוא אחר.יצא ששניכם מרצים. אז נכון, את רוצה שיהיה לו טוב, והוא לא יודע מתי לומר לך שזה בכלל לא מה שהוא רוצה – וכמובן מדי פעם גם להיפך. התוצאה בסך הכל די דומה, אולי, לזו של הזוגיות בין שניים ש"רוצים", כי אתם לא תמיד עושים את מה שאתם רוצים, אבל פרט לדבר אחד, כלומר, ללא המריבות התמידיות. אז אולי עדיף כך.מה שאני מנסה לומר הוא שזה לא כזה נורא, יחסית לאפשרויות האחרות. השאלה היא בעיקר עד כמה אתם קיצונים בנתינה שלכם, ובויתור על הצרכים שלכם, או על מה שאתם מוכנים לומר על הצרכים שלכם, כמובן, על מנת שהצד השני ירגיש טוב.אז נכון – כדי להימנע מהקצנה, אתם צריכים ללמוד לדבר יותר. אולי הכי נכון לשבת איתו ולומר משהו כזה: תראה, אתה מנסה לרצות אותי, ואני מנסה לרצות אותך, ולפעמים קורה שבגלל זה אנחנו עושים משהו ששנינו לא רוצים לעשות. אולי הכי נכון זה כן לדבר יותר על מה שאנחנו רוצים, גם אם אחר כך נוותר זה לזה על הרצונות או הצרכים שלנו, כי יותר חשוב לשנינו שלצד השני יהיה טוב. אבל לפחות נעשה פחות דברים ששנינו לא רוצים.